פעם אחר פעם נמנע המוסד מלשלוח לקצין התגמולים מסמכים רלוונטיים, מה שעיכב בשנתיים וחצי את התגמולים לבן ה-40 שנפצע בפיגוע התאבדות. השופט: "תמונה עגומה ביותר"
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגיש נכה צה"ל נגד ביטוח לאומי. במוקד התביעה: הטענה שהמוסד התעלם בשיטתיות מפניותיו השונות של קצין התגמולים ובכך הביא לעיכוב משמעותי בתשלום הכספים המגיעים לתובע עקב פציעתו בפיגוע לפני 21 שנה, כשהיה חייל. השופט רון גולדשטיין קבע שהתנהלותו השערורייתית של ביטוח לאומי מצדיקה לפצות את התובע בעשרות אלפי שקלים עבור עוגמת הנפש שחווה.
תחילת הפרשה באוגוסט 2002, אז נפצע התובע (40) בהיותו חייל, בפיגוע התאבדות רצחני. כחודש לאחר מכן הוא שוחרר מצה"ל על רקע הפרעה פוסט-טראומטית.
סמוך לאחר מכן החל התובע לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי עקב השתלת כבד, שאינה קשורה לאירוע האיבה. בשלב מסוים הוא החל למצות את זכויותיו במשרד הביטחון, כחייל צה"ל שנפצע בפיגוע, ובשלהי 2016 הכיר לבסוף קצין התגמולים בנכותו.
אלא שמשרד הביטחון לא מיהר לשלם לתובע את מה שמגיע לו. לפני כן הוא ביקש לקבל מביטוח לאומי מסמכים המאשרים שהתובע לא מקבל כבר כספים מהמוסד בגין אותו אירוע. ואולם, לדברי התובע פניות חוזרות ונשנות לביטוח לאומי עלו בתוהו ונתקלו ב"חומה בירוקרטית אטומה". לטענתו, רק כעבור שנתיים וחצי התקבלו המסמכים המיוחלים, באופן שגרם לעיכוב משמעותי בקבלת תגמולי הנכות ממשרד הביטחון.
התובע דרש פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל ההתנהלות המתוארת, החורגת מזו של רשות מנהלית סבירה.
התרשלות רבתי
השופט גולדשטיין סקר את פניותיו השונות של קצין התגמולים לביטוח לאומי לאורך השנים ומצא שהאחרון גילה "התרשלות רבתי" בטיפול בעניינו של התובע.
כך, לפנייה הראשונה הגיב הביטוח הלאומי בשליחת אישור נכות כללית בלבד, מבלי להידרש לסוגייה שלשלמה התבקשה התייחסותו – האם התובע מקבל כבר קצבה עבור אותו מאורע.
גם הפנייה השנייה זכתה למענה לקוני לפיו תיקו של התובע נמצא בוועדת ערר ו"עדיין בטיפול", מבלי שנעשתה פנייה לקצין התגמולים בסוף אותו "טיפול". פנייה נוספת נענתה על ידי ביטוח לאומי בכך שהיא "נשלחה בפקס" לטיפולה של עובדת, מבלי שניתן לה מענה ממשי.
בשלב מסוים עורך דינו דאז של התובע ייעץ לו לגשת בעצמו לסניף ביטוח לאומי על מנת לאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולהעבירם לקצין התגמולים כדי לקדם את העניינים, אך התובע נמנע מכך. השופט קבע שאין לזקוף זאת לחובתו: "אין לגלגל אל התובע את האחריות המשפטית להעברת מסמכים בין קצין התגמולים לביטוח לאומי מקום בו שני הגופים הללו אינם מצליחים לתקשר ביניהם באופן תקין".
השופט ציין שרק בחלוף כשנתיים וחצי של סחבת וטרטור, ובאמצעות הפעלת קשרים אישיים דרך רופאה שהכירה אחת העובדות, העביר הביטוח הלאומי את המסמכים המיוחלים. פחות משבוע לאחר מכן אושרה קצבתו של התובע במשרד הביטחון.
לדברי השופט מדובר בתמונה עגומה ביותר המצדיקה לפסוק לתובע פיצוי על עוגמת הנפש שהייתה מנת חלקו, הגם שלא נלווה אליה נזק כספי. לאור זאת הוא קבע שביטוח לאומי ישלם לתובע פיצוי בסך 30,000 שקל וכן יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקל נוספים.
- ב"כ התובע: עו"ד רני רוזן זרחיה (סיוע משפטי)
- ב"כ הנתבע: עו"ד דנה קוסקאס כהן
עו"ד רפאל תירם
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין