בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה ענקית השבבים נגד החלטת פקיד שומה כפר סבא כי היא שינתה את המבנה העסקי שלה. לפסק הדין השלכות רוחב על אקזיטים של חברות ישראליות.
ב-2009 רכשה קבוצת ברודקום האמריקאית חברת הייטק ישראלית בשם ״Dune״ שפיתחה רכיבי מיתוג לתקשורת בפס רחב. בהמשך התקשרה החברה הישראלית בהסכמי מחקר ופיתוח, שיווק, ושימוש בקניין הרוחני שלה עם חברות בנות של הקבוצה. פקיד השומה טען כי במערכת ההסכמים החברה התפרקה מנכסיה ולמעשה מכרה אותם לברודקום וחייב אותה על רווח ההון. החיוב בוטל בפסק דין עקרוני של השופט שמואל בורנשטין.
חברת Dune הוקמה בישראל ב-2001. לפני כ-10 שנים היא עשתה אקזיט וכלל מניותיה נרכשו על ידי על ברודקום העולמית תמורת 200 מיליון דולר.
בשנה שלאחר מכן התקשרה החברה הישראלית (שנקראת כיום ״ברודקום סמיקונדקטורס״) עם חברות הקשורות לקבוצת ברודקום בשלושה הסכמים שעניינם שיווק ותמיכה, שירותי פיתוח ושימוש בקניינה הרוחני.
לגישת פקיד השומה, במערכת הסכמים זו החברה למעשה נפרדה מכלל פעילותה והעבירה לברודקום ולחברות הקשורות עמה את הפונקציות, הנכסים והסיכונים הקשורים לפעילותה. העברה זו מבחינתו מהווה שינוי מודל עסקי שיש לסווגו כמכירה ולכן יש למסות את החברה על רווח ההון שצמח לה.
פקיד השומה התבסס בין היתר על קווי ההנחיה של ה-OECD שלפיהם שינוי מבנה עסקי יכול להיות בדרך של הקצאה מחדש של פונקציות, נכסים וסיכונים (FAR).
לטענת ברודקום סמיקונדקטורס, היא לא מכרה דבר והייתה רשאית ״למסחר״ את הקניין הרוחני שבבעלותה באמצעות הענקת רישיון שימוש תוך הותרת הבעלות בו בידה. במקביל לדבריה, היא מעניקה שירותי מחקר ופיתוח הקשורים בידע עתידי המבוסס על הקניין הרוחני שנשאר בבעלותה.
לדבריה, היא עדיין חיה וקיימת ומערך ההסכמים אף היטיב עמה והיא הגדילה את פעילותה, כוח האדם שלה, הכנסותיה ורווחיה. היא הדגישה כי מדובר בהתנהלות עסקית מקובלת, שכיחה ולגיטימית. החברה הוסיפה כי במסגרת העסקאות היא לא העבירה פונקציות שהיו בידיה והסיכונים והסיכויים שבפעילותה לא התפוגגו.
לא מילות קסם
״איני סבור שהמילים ״שינוי מודל עסקי״ הן מעין מילות קסם, שדי באמירתן בלבד כדי להביא לשינוי סיווגה של העסקה שנערכה בין הצדדים״, כתב השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד וקיבל את הערעור.
הוא ציין כי המערערת הוכיחה שבעקבות מכלול ההסכמים בינה לבין קבוצת ברודקום פעילותה התרחבה וגדלו הכנסותיה ורווחיה.
כמו כן לדבריו, לא ניתן לומר כי במועד העסקאות המערערת מכרה ״נכס״ כלשהו לקבוצת ברודקום. ״לא בכל מקרה של מעבר מהסכם מחקר ופיתוח להסכם שירותים מתקיים ״שינוי מודל עסקי״ המצדיק סיווג שונה של העסקה״, כתב.
לדבריו, אמנם ניתן לראות בהעברת פונקציות, נכסים וסיכונים (FAR) כהעברת נכס. ואולם, מבחינת מערכת ההסכמים הקונקרטית עולה שהמערערת לא נפרדה באופן מוחלט מפונקציות המחקר והפיתוח או מפונקציות השיווק שלה: ״סיכונים הקשורים להמשך פעילות המחקר והפיתוח ושיווק המוצרים אמנם פחתו באופן משמעותי אך לא התפוגגו״.
בנסיבות אלה קבע השופט כי יש לתת תוקף להסכמים כפי שהם, ואין לראות במערערת כמי שמכרה במסגרתם פעילות או פונקציה כלשהי לקבוצת ברודקום.
פקיד השומה חויב בהוצאות בסך של 75,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 26342-01-16
- ב״כ המערערת: עו״ד דניאל פסרמן, עו״ד שלומי אביעד זידר ועו״ד עדי רבן
- ב״כ המשיב: עו"ד אריק ליס מפרקליטות מחוז תל-אביב
עו״ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין