- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הורשעו בהעלמות מס של מיליונים – ולא יישבו בכלא
בני זוג שמנהלים מזנון "מפגש נהגים" בחדרה, הודו שבמשך שנים לא ניהלו ספרים, אולם השופט הטיל עליהם עונשים קלים, בין היתר לנוכח התנהלותה הבעייתית של המדינה שידעה על העסק ובמשך 20 שנה לא עשתה דבר.
השופט משה גינות מבית משפט השלום בחדרה החליט להקל בעונשם של בני זוג בשנות ה-50 לחייהם, שהורשעו בעבירות מס בהיקפים של מיליוני שקלים במהלך ניהול מזנון בצומת אולגה, וגזר עליהם עונשי עבודות שירות ומאסר על תנאי בלבד.
החל מ-1993 פעל העסק כדוכן אבטיחים. מאוחר יותר הוא הפך למזנון "מפגש הנהגים". על פי כתב האישום, השניים לא כללו הוצאות של מיליונים בספרי העסק, במטרה להתחמק מתשלום מס.
בנוסף לכך על פי כתב האישום הם קשרו קשר עם אדם שהתקין מכשיר לסליקת אשראי בעסק, דיווח את המספר עוסק המורשה שלו, כך שההכנסות באשראי הועברו מחברת הסליקה לחשבונו, ולאחר מכן הוא העביר אותם לנאשמים.
הנאשמים – בני הזוג המנהלים את המזנון, שיוצגו על ידי עו"ד אליהו סרור – הודו והורשעו בעבירות על פקודת מס הכנסה – שימוש במרמה ערמה ותחבולה.
המדינה ביקשה להטיל על הנאשמים ארבע שנות מאסר בפועל – עונש הנמצא, לשיטתה, ברף התחתון של מתחם הענישה ההולם את חומרת המעשים והיקפם.
מנגד, ההגנה טענה שיש לשקול מספר שיקולים להקלה בעונש, מעבר לכך שהודו וחסכו לבית המשפט זמן יקר.
טענתם העיקרית היתה כי הנאשם קיבל את העסק מראש עיריית חדרה במסגרת תכנית לשיקום האסיר עם שחרורו ממאסר בשנות ה-90. בעניין זה נטען כי במשך שנים נציגי המדינה ביקרו בעסק אך לא פתחו לו תיק ברשויות המס, מה גם שהיות שהנאשם אינו יודע קרוא וכתוב, הוא היה מקבל הקלות בניהול ספרים אילו היה יודע שעליו לפתוח תיק ברשויות המס.
כמו כן נטען כי הנאשמים שילמו 450,000 שקל ובכך "הסירו את המחדלים", וכיום הם מנהלים את העסק כדין, ומכלכלים באמצעותו של ילדיהם ונכדיהם.
שיקולי שיקום וצדק
באופן כללי, השופט גינות הבהיר כי כלפי עברייני מס יש לנקוט בענישה מחמירה ומרתיעה. בנוגע למקרה של הנאשמים, השופט סבר שמתחם העונש העולם נע בין 12 ל-48 חודשי מאסר.
אלא שהשופט קיבל את עמדת ההגנה וקבע כי "במקרה דנא, יש הצדקה לדידי להקל בעונשו של נאשם ולסטות מתחת למתחם הענישה, בין משיקולי שיקום המבוססים על הזמן הארוך שחלף, ובין משיקולי הצדק".
השופט הזכיר בין היתר כי רשויות המס אכן לא נקטו בהליכים כנגד הנאשמים במשך למעלה מ-20 שנה (עד הגשת כתב האישום ב-2015), למרות ביקורות בבית העסק, אלא חזרו כלעומת שבאו. שיהוי זה, לפי השופט, יצר אצל הנאשמים את התחושה שמעשיהם אינם מהווים עבירה על החוק.
השופט אף התחשב בכך שהשניים שילמו לרשויות, ואף ציין כי "הושבתם מאחורי סורג ובריח בשלב זה בחייהם, קל וחומר מקום שבו הנאשם סובל ממחלת סכרת ומחלת שחמת הכבד, עלולה לפגוע בהם קשות".
בנוגע לרעיית של הנאשם, השופט שוכנע כי הנאשם הוא שניהל את העסק בעוד שהיא היתה רק "עזר כנגדו".
בסיכומו של דבר, השופט החליט לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וכן 7 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 15,000 שקל. על רעייתו נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 שקל.
למעבר אל פסק הדין בת"פ 12338-02-15
- ב"כ המאשימה: ברוך גדה, מתמחה
- ב"כ הנאשמים: עו"ד אליהו סרור
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
