נכים השכירו דירה שרכשו – הטבת המס בוטלה

נכים שרוכשים דירה זכאים לפטור חלקי ממס רכישה כל עוד מדובר בדירה שמיועדת להם. בית המשפט הבהיר לבני הזוג שמטרת הפטור היא לסייע לנכים לרכוש קורת גג ולא להפיק רווחים

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) אישרה לאחרונה את החלטת מנהל מס שבח נתניה לבטל פטור חלקי ממס רכישה שניתן לזוג נכה שהצהיר שרכש דירה למגורים אבל בדיעבד הסתבר שהשכיר אותה ולאחר מכן מכר ברווח נאה. יו"ר הוועדה השופט שמואל בורנשטין הבהיר שהפטור נועד לסייע לנכים לרכוש קורת גג עבור עצמם והוא לא שוכנע שבמקרה הזה הדירה נרכשה למגורים. בתגובה לטענת בני הזוג כי התכוונו לעבור לדירה אבל לא עשו זאת בשל קשיים כלכליים, הוא הוסיף כי לא סביר שהפטור יינתן על בסיס "כוונה שבלב".

בני הזוג רכשו את הדירה ב-2015 ומיד לאחר מכן השכירו אותה. למרות זאת, הם הצהירו למנהל מיסוי מקרקעין שהם זכאים לפטור חלקי ממס רכישה על רכישת דירה למגורים, וזכו בו.

אחרי שהתגלה שהדירה הושכרה במשך כ-4 שנים ולאחר מכן נמכרה, הודיע מנהל המיסוי על ביטול הפטור, מה שחייב את בני הזוג בתוספת תשלום של קרוב ל-100 אלף שקלים.

בערר שהגישו על החלטתו טענו בני הזוג כי הכוונה שלהם הייתה לעבור לדירה אחרי שישפצו ויתאימו אותה לצרכיהם אבל בדיעבד התברר להם שהעלויות כבדות להם ולפיכך החליטו למכור. הטענה המרכזית שלהם הייתה כי מספיק שרכשו את הדירה בכוונה לעבור אליה, והם לא היו חייבים להתגורר בה בפועל.

מנהל מיסוי מקרקעין נתניה הבהיר כי הדרישה בחוק היא שהנכה יתגורר בדירה, וכי ממילא הראיות העלו בבירור שבני הזוג רכשו את הדירה לצורכי הפקת רווחים ולא למגורים.

"מידת הרחמים" – לא במקרה הזה

יו"ר הוועדה השופט שמואל בורנשטין קבע כי הפטור נועד לסייע לנכים לרכוש דירה שתשמש להם קורת גג ולא להקל עליהם לרכוש כל דירה שהיא.

עוד הוא הוסיף כי זה לא סביר שהפטור יינתן על סמך "כוונה שבלב". "אין לצפות ממנהל מיסוי מקרקעין כי יחקור כליות ולב על מנת לברר האם מי שרכש את הדירה התכוון באמת ובתמים להתגורר בה, ומאיזו סיבה כוונתו זו לא יצאה אל הפועל".

השופט ציין כי ייתכן שבמצבים מאוד חריגים, כשהנכה באמת לא יכול לגור בדירה או גר בה לתקופה קצרה ונאלץ לעזוב, ראוי לנהוג ב"מידת הרחמים". אלא שהוא לא מצא שהמקרה הזה נכלל בהם משום שלא שוכנע שבני הזוג רכשו את הדירה למגורים.

השופט ציין כי השניים השכירו את הדירה שבועיים אחרי הרכישה ויומיים אחרי ההצהרה למיסוי. ברור שלפני כן היה עליהם לפרסם מודע ולהראות את הדירה לשוכרים פוטנציאליים. לוח הזמנים הזה לא מתיישב עם כוונת מגורים.

עוד הוא הוסיף שקשה לו להאמין שהם התכוונו לרכוש דירה למגורים מבלי לברר מראש מה יהיו עלויות השיפוץ. מעבר לכך, הדגיש השופט כי ההשכרה והמכירה הניבה לבני  הזוג רווח של כ-345 אלף שקלים, ובכספים הם רכשו משרד שאף אותו מכרו כעבור זמן קצר ברווח של כ-100 אלף שקלים.

כמו כן, העובדה שהעוררת שינתה את הכתובת שלה לכתובת הדירה אף שלא עברה אליה מעולם, מעלה חשד כי עשתה זאת רק כדי לקבל את הפטור.

חברי הוועדה השמאים אלון לילי וגד נתן הסכימו עם קביעותיו של היו"ר, ולפיכך הערר נדחה ובני הזוג חויבו בהוצאות של 15,000 שקלים.

• ב"כ העוררים: עו"ד מיכל ברששת
• ב"כ המשיב: עו"ד לירון ברנד קויפמן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין