הנושים ביקשו לפעול למימוש נכסים שבהם לחייב יש זכויות מכח ירושה, כולל הדירה שבה הוא מתגורר. השופט פירט את האפשרויות והחליט על פתרון "אמצע".
השופט שמואל מנדלבום מביהמ"ש המחוזי בחיפה השתכנע שיש לתקן את תוכנית הפירעון שפסק לזוג חייבים, ולאשר תוכנית חדשה שבה יילקח בחשבון שווי זכויות החייב בדירת שבה הוא מתגורר.
בני זוג הוכרזו כפושטי רגל במרץ 2016, במסגרת פסק דין שבו אושרה תכנית פירעון שהורתה לחייב להוסיף לקופת הכינוס 60,000 שקל, ואילו החייבת נדרשה להוסיף 30,000 שקל. תכנית זו שיקפה את יכולת הפירעון של החייבים מבלי לממש את זכויותיהם בדירה בה הם מתגוררים.
אלא שהנושים של בני הזוג הגישו לבית המשפט התנגדויות עקב החרגת הזכויות בדירה.
לאור התנגדויות אלה, מינה השופט מנדלבום שמאי שהעריך את שווי הזכויות בסכום של 470,000 שקל. בהתאם לכך, הנאמן הציע להוסיף לתכנית הפירעון של החייב 120,000 שקל נוספים.
אך החייב טען שהסכום המקסימלי שעם תוכנית או בלי תוכנית הוא יכול לשלם לחודש עומד על 1,000 שקל לחודש.
לגבי הזכויות בדירת המגורים, הרשומה על שם אביו, הנאמן טען כי מחצית הזכויות בדירה שייכת לאימו, והמחצית השנייה הועברה במתנה לו ולאשתו מאביו המנוח, כך שבפועל זכויותיו הן רק 1/4 מהזכויות.
בתגובה, הנושים טענו בין היתר כי החייב ואשתו הם כן בעלי הזכויות בדירה לאור הסכמי מתנה שנערכו עם האב המנוח. עוד הם טענו כי לאב יש זכויות בנכסים נוספים, כך שאם החייב לא יסכים לשינוי תכנית הפירעון יש לפעול למימוש נכסי האב.
היקף נכסים לא ברור
בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, הציג השופט מנדלבום שלוש אפשרויות לפתרון הסוגיה: האפשרות הראשונה היא להשאיר את תוכנית הפירעון על כנה, בתוספת קביעה שכל זכויות החייב בנכסי מקרקעין מוקנות לקופת פשיטת הרגל, וכי הנאמן יהיה רשאי לנקוט בכל הליך כפי שידרש לצורך מימושן.
אפשרות שנייה היא להוסיף לתוכנית הפירעון סכום כספי שיהווה גילום סביר של זכויות החייב בנכסים אלה ואחרים – שיקבל מכוח ירושת אביו.
האפשרות שלישית – שבה בחר השופט – היא לשלב בין שתי הראשונות, ולקבוע שהנאמן יפעל למיצוי זכויות החייב בכל הנכסים שבהם יש לו זכויות למעט הדירה בה הוא מתגורר, שתגולם כספית.
"דרך זו נכונה בעיני, לאור העובדה שגם כעת לא ברור היקף הנכסים שבו מדובר – אם בכלל – ושווי זכויות החייב הנטענות, והאפשרות לממשן", כתב השופט.
השופט הסביר כי החליט להוציא את דירת המגורים מהמשוואה גם בגלל תוצאותיו של מהלך כזה – פינוי החייבים מדירה, וגם בשל ארכו ומורכבותו של תהליך כזה כלפי הנושים עקב מצב הזכויות בבניין והעובדה שהוא לא רשום כבית משותף.
בסיכומו של דבר השופט הורה על שינוי תוכנית הפירעון, כך שלסכום שהחייב ישלם יתווספו כל זכויותיו בנכסי המקרקעין של אביו.
בנוגע לדירת המגורים, ניתנה לחייב האפשרות להודיע תוך 30 יום על הסכמתו להוסיף 120,000 שקל לתוכנית הפירעון (שישולמו בתשלומים). במקרה כזה, הנאמן לא ינקוט בהליכים למימוש זכויות החייב בדירה.
בתוך כך השופט הזכיר שהמגמה הנוהגת כיום היא מתן דגש על שיקומם של חייבים.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עו"ד יוסי ויגדור עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין