ביהמ"ש קבע שבצ'קים שהגישה היה חסר פרט חיוני – שם המוטב – ולכן לא תוכל לפרוע אותם. נפסק שלחברה הייתה צריכה להידלק נורה אדומה מיד כשקיבלה את הצ'קים לניכיון.
באוגוסט 2010 הגישה חברת "א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות", העוסקת בניכיון צ'קים, בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. לבקשה צורפו ארבעה צ'קים בסך כולל של 148 אלף שקל, וחתומים על ידי חברת "אינהורן אריה מוצרי דלק'".
נפתח נגדכם תיק בהוצל"פ?
פנו ל- עורך דין הוצאה לפועל
שלושה חודשים לאחר מכן, הגישה א.י.ק.נ בקשה נוספת לביצוע עוד שישה שטרות של אינהורן, בסך כולל של 198 אלף שקל. בשבעה מהצ'קים שהוגשו לא נכתב מיהו המוטב, והם נשארו "פתוחים".
אינהורן התנגדה לביצוע השטרות, והתיק הועבר מלשכת ההוצל"פ לבית משפט השלום בתל אביב.
א.י.ק.נ, התובעת, טענה בבית המשפט, כי הצ'קים נמסרו לה מחברת "איזי מרקט" בעקבות מכירת דלקים לאינהורן, גם אם בחלקם לא כתוב שם המוטב. לטענתה, היא לא צד קרוב לעסקה המקורית בין איזי מרקט לאינהורן ולפיכך היא "אוחזת כשורה" בצ'קים, ורשאית להיפרע מהם.
אחיזה כשורה היא מצב בו המחזיק בצ'ק הוא צד הרחוק לתהליך עשיית השטר (לא המשלם ולא המקבל) שנטל אותו בתום לב, ומבלי לדעת שהוא פגום. הצ'ק צריך להיות שלם ותקין במראהו, כך שמצוינים בו כל הפרטים החיוניים. כאשר מוּכּרת האחיזה בצ'ק כאחיזה כשורה, היא למעשה מעניקה לאוחז את האפשרות לממשו.
הנתבעת, אינהורן, טענה שלמעשה שתי החברות (התובעת ו"איזי מרקט" שהייתה בקשיים כלכליים באותה עת) פעלו במטרה להונות בעלי עסקים ולהוציא מידיהם צ'קים במרמה, מבלי לתת להם תמורה, ומתוך כוונה מראש ליצור מצב של "אחיזה כשורה". פעולה זו, הוסיפה הנתבעת, היא קנוניה ה"מפילה" בדרך בעלי עסקים תמימים.
סיכון מחושב
השופטת חנה קלוגמן קיבלה את התביעה בחלקה.
השופטת הסבירה כי מדובר בתביעה שטרית, שהנפשות הפועלות בה כוללות קבוצת אנשים שמכירה טוב אחד את השני. כל הצדדים לקחו סיכון, בין אם במתן צ'קים או במתן אשראי, ומאחר שידעו שהלקוחה, איזי מרקט, על סף קריסה כלכלית, הם מנסים, בחוסר תום לב, לגלגל את ההפסד האחד על השני.
מנהל התובעת, כתבה השופטת, ידע על קשייה הכלכליים של איזי מרקט, ולמרות זאת קיבל את הצ'קים הפתוחים. מצב זה היה צריך להדליק נורות אדומות, בייחוד כשאלו ניתנו בסכום זהה עבור עסקאות דלק, שמועדי הפירעון סמוכים אחד לשני, וכשאיזי מרקט ביקשה מהתובעת להגדיל לה את האשראי בצורה מעוררת חשד.
מאידך, דחתה השופטת את טענת הנתבעת שהתובעת נטלה חלק בתכנית מרמה וקנוניה, מאחר שלא עמדה בנטל ההוכחה הגבוה.
מכאן השופטת הגיעה למסקנה שיש לחלק את הצ'קים לשתי קבוצות. באחת ייכללו שלושת הצ'קים שנרשמו לפקודת איזי מרקט, ובשנייה ייכללו שבעת הצ'קים ה"פתוחים".
בנוגע לשניים משלושת הצ'קים מהקבוצה הראשונה, סברה השופטת כי לא הייתה לתובעת סיבה לחשוד לגבי העסקה שנעשתה, לכן התובעת אוחזת בהם כשורה, וזכאית לקבל עבורם 96 אלף שקל. אולם היא דחתה את הצ'ק השלישי, משום שלא הוצגה אסמכתא על מהות העסקה, ונראה כי נעשתה תוך נטילת סיכון ולא בתום לב.
לגבי הצ'קים ה"פתוחים", מהקבוצה השנייה, סברה השופטת קלוגמן כי מאחר שהיה חסר בהם פרט חיוני, הוא שם המוטב, אין לראות בתובעת כאוחזת כשורה בהם, ולכן היא דחתה את תביעתה בעניין.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אייל רייף
- ב"כ הנתבע: עו"ד סיגל כהן, עו"ד יהודית יוכפז
* עו"ד יניב בולגנים עוסק בהוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין