- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
לראשונה: גנב מכוניות הורשע על בסיס צילומי מערכת "עין הנץ"
בהכרעת הדין נכתב כי למשטרה יש סמכות להפעיל מצלמות מסוג זה למטרות חקירה. עתירה נגד חוקיות השימוש במערכת, המתעדת ברציפות נהגים בכבישי הארץ, תלויה ועומדת בפני בג"ץ
השופט מנחם מזרחי הרשיע לאחרונה נאשם בחמישה אישומים הנוגעים לגניבות רכב. האיש נתפס בפברואר האחרון לאחר שגנב רכב מחניון. באמצעות הקלטות מערכת "עין הנץ" החוקרים קשרו אותו לששה מקרים נוספים של גניבה. הנאשם טען נגד קבילות השימוש בצילומי המערכת אך השופט דחה את טענותיו והבהיר בין היתר כי לנהג ברכב גנוב אין זכות לפרטיות.
מערכת "עין הנץ" היא מערכת משטרתית הרשומה במאגר המידע לפי החוק, הכוללת פריסה של מצלמות אבטחה הממוקמות באתרים שונים. המצלמות מתעדות את שטחי הכיסוי שלהן באופן שוטף ומשדרות את הנצפה בהן למרכז בקרה מחשובי. התיעוד המצולם נשמר, נאגר ומאפשר שליפה ראייתית רלוונטית לפי שאילתות הנוגעות לזמן, מקום, מספר רישוי של כלי רכב וכיו"ב.
בפברואר 2021 נתפס הנאשם באזור מעבר חשמונאים על כביש 443, לאחר שנמלט מרכב שנגנב זמן קצר קודם לכן מחניון ציבורי בפתח תקווה. כתב האישום ייחס לו ששה אישומים נוספים של גניבות רכבים שהתבצעו בינואר 2021. לפי כתב האישום את הרכבים שגנב מערים שונות בארץ העביר הנאשם לשטחי יהודה ושומרון.
הנאשם הודה באישום הראשון אך כפר באישומים האחרים.
המאשימה ביססה את יתר האישומים על צילומים שהונפקו מתוך מערכת "עין הנץ" ובהן נטען כי הנאשם מתועד ישוב מאחורי ההגה של הרכבים הגנובים. בנוסף המאשימה ביססה את הראיות גם על איכוני מכשיר הטלפון הסלולארי שלפי הטענה היה ברשות הנאשם.
הנאשם הכחיש שהתמונות שצולמו במערכת מתעדות אותו וטען שהוא אינו הנהג שדמותו נצפית בתוך הרכבים הגנובים.
בנוסף, הנאשם טען נגד קבילות וחוקיות הראיות המצולמות שהושגו באמצעות מערכת "עין הנץ". לדבריו, המאשימה פועלת בדרך חקירתית זו בהעדר סמכות חוקית, תוך פגיעה בלתי מדתית בפרטיות ותוך כדי ביצוע פעולת שיטור שהיא הלכה למעשה חיפוש, בלא צו שיפוטי.
עיניים טכנולוגיות
סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה, השופט מנחם מזרחי, דחה את טענות הנאשם בעניין חוקיות השימוש במערכת וקיבל את הראיות והתצלומים שהונפקו מהמערכת כראיות קבילות.
הוא כתב כי למשטרה יש שיקול דעת רחב ביותר ביחס לאופנים ולשיטות שבהם היא נוקטת בכדי למלא את סמכותה לחשוף עבירות ועבריינים.
"איני סבור, כי שוטר בשר ודם אמור לעצום את עיניו מפני פשע המתבצע לנגד עיניו, לחוש עם עיניים עצומות אל בית-המשפט, להתחמש בצו שיפוטי, ומערכת "עין הנץ" אינה אלא עיניים טכנולוגיות המחליפות את העין האנושית – הא ותו לאו", כתב.
עוד ציין השופט כי אם הנאשם טוען כי האדם שמצולם בתוך רכבו הפרטי צולם בגדר רשות הפרט, ולפיכך נפגעת פרטיותו, יש להשיב לו, כי מדובר ברכבים גנובים, שאינם בבעלותו של הנאשם.
בסיכומו של דבר בשקלול איכות התמונות ותוצאות האיכון הסלולרי הרשיע השופט את הנאשם בחמישה אישומים וזיכה אותו משני אישומים מחמת הספק.
להכרעת הדין המלאה בתיק 44000-02-21
- ב"כ המאשימה: עו"ד עדי סעדה
- ב"כ הנאשם: עו"ד הישאם קבלן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
