בימ"ש השלום זיכה צעיר שהואשם בשורה של מעשים מגונים בצעירה בת 18, שעבדה איתו בחוות רכיבה טיפולית. הנאשם טען שהיחסים היו בהסכמה. השופט ניתח את העדויות והבהיר: נותרו לא מעט ספקות.
כתב האישום, שהוגש על ידי הפרקליטות בבימ"ש השלום בירושלים, ייחס לנאשם שורה של עבירות מעשים מגונים ומעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות בצעירה בת 18, שנפרשו על פני מספר חודשים במהלך שנת 2008.
לייעוץ בתחום הפלילי:
עו"ד פלילי
באותה תקופה עבד הנאשם בחווה כאחראי תפעול. בחודש יוני החלה הצעירה לעבוד בחווה כמזכירה. בכתב האישום פורטו מספר מקרים בהם הנאשם הכניס את ידו מתחת לבגדיה של הצעירה, נישק אותה בצוואר ובאוזן, ומישש חלקים בגופה.
על פי כתב האישום, באחד המקרים הוא הצמיד אותה אל הקיר בחדר השירותים של המשרד ואמר "בואי נתעלל בך", והחל להתחכך בגופה. בפעם אחרת לקח את ידה והצמיד אותה למכנסיו.
בבית המשפט הפרקליטות טענה שהמעשים בוצעו בניגוד לרצונה של הצעירה, שהתנגדה להם, לעתים בהתנהגות ולפעמים בשתיקה שנבעה מקיפאון ופחד מפניו.
הנאשם הודה במשטרה במרבית המקרים, אך טען שמדובר היה ביחסים בהסכמה ולעתים אף ביוזמתה של הצעירה, שלדבריו נהגה לתאר באוזניו פנטזיות שונות.
הצעירה, שהייתה כאמור בת 18 בעת האירועים, סיפרה שגדלה בבית חרדי וזו הייתה ההתנסות המינית הראשונה שלה. בבית המשפט היא העידה באופן מהוסס ולעתים אמרה שאינה זוכרת שכן עבר הרבה זמן.
לקראת סיום המשפט, הפרקליטות חזרה בה מן האישום במעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות ועתרה רק להרשעתו במעשים מגונים. הסיבה לכך הייתה שלא הוצגו מספיק ראיות להוכחת יחסי מרות בין הנאשם לצעירה.
צעירה מבולבלת ונבוכה
השופט איתן קורנהאוזר ניתח לעומק את מסכת האירועים בזה אחר זה, כולל התייחסותם של המתלוננת והנאשם לכל אחד מהם, גם במשטרה וגם בבית המשפט.
בנוגע למתלוננת השופט סבר כי מדובר ב"עדה מבולבלת, הנבוכה מתיאור המעשים, תוך קושי בהגדרה ברורה של חלק מהם, וכן של יחסה שלה כלפיהם, זאת בשונה ממתלוננת הפגועה וכואבת מעשים אשר נעשו בניגוד לרצונה".
כך למשל, בחקירת המשטרה המתלוננת אמרה כי "הסיטואציה לא התאימה לה", אך עם זאת אישרה שבמקרים מסוימים ביקשה מהנאשם שיכאיב לה, ובמקרה אחד ביקשה ממנו להכות אותה באמצעות שוטים רטובים.
"לא ברור כיצד בקשה להכאיב, באותה סיטואציה מינית בה הנאשם והמתלוננת נמצאים לבדם, מתיישבת עם פחד מפני הנאשם", ציין השופט.
בנוגע למקרה אחר, המתלוננת סיפרה שהתביישה ולא ציינה שמדובר במעשים שנעשו בניגוד להסכמתה.
בתוך כך היא סיפרה כי בשלב מסוים "הגיע אלינו בת שירות ואז הרשתי שהוא יעבור ממני אליה והיו בינהם דברים והוא עזב אותי לגמרי". התנסחות זו, ציין השופט, "מעידה על אופי היחסים בין המתלוננת לבין הנאשם כיחסים הדדיים, ברצון ובהסכמה – המתלוננת 'הרשתה' לנאשם 'לעבור' לאחרת, והוא 'עזב אותה לגמרי'".
נשים נוספות שעבדו בחווה והעידו על דברים שהמתלוננת סיפרה להם בזמן אמת, חיזקו אצל השופט את הרושם שהמתלוננת לא התנגדה למעשי הנאשם, ולכל היותר חשה נבוכה מהסיטואציה המינית.
לכן, בסיכומו של דבר, השופט זיכה את הנאשם והסביר כי עדות המתלוננת כשלעצמה מעלה לא מעט ספקות, ובוודאי אם מצרפים אליה את יתר העדויות. "הראיות אכן מצביעות על יחסים בעלי אופי מיני בין השניים, ואולם ראיות רבות תומכות בכך שמדובר היה ביחסים בהסכמה."
- ב"כ המאשימה: עו"ד דפנה אברמוביץ'
- ב"כ הנאשם: עו"ד ארנון איתן
* עו"ד דוד נרודצקי ממשרד נרודצקי בוארון ושות' עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין