המשטרה התבססה על עד בעייתי: נאשם שהחזיק בסכינים זוכה

העד דיווח למשטרה על חשוד שמסתובב עם סכין ברחובות יפו והצהיר כי ברצונו לשחוט יהודים. אלא שבבית המשפט הוא שינה את גרסתו, והשופט שוכנע שהסכינים שנתפסו אצל הנאשם שימשו לחיתוך דגים וסלט.

בית משפט השלום בתל-אביב זיכה אדם שהואשם בכך שהחזיק שני סכינים במכוניתו. השופט איתי הרמלין שוכנע שהאיש החזיק את הסכינים ל"מטרה כשרה": חיתוך דגים, קיצוץ פרחים, וחיתוך פירות וירקות.

המקרה אירע באוגוסט 2016, כאשר במשטרה התקבלה הודעה על אדם חשוד בביצוע פעולה חבלנית עוינת באחד מרחובות תל-אביב. שוטר ושוטרת שהגיעו למקום פגשו את המודיע והוא סיפר להם כי נקלע לוויכוח עם החשוד, שישב לידו ב"זולה" בטיילת ביפו ואמר שהוא רוצה לפגוע ביהודים וליתר דיוק השתמש בביטויים "אדבח אל-יהוד"ו"אללה אכבר" כשברשותו אולר או סכין מתקפלת.

השוטרים איתרו את החשוד והוא הוליך אותם אל רכבו, שם בוצע חיפוש בהסכמתו. במסגרת החיפוש נמצאו אולר מתקפל וסכין מטבח קטנה בתא שבין מושבי הרכב. תגובתו הראשונית של החשוד היתה "זה של העבודה".

גם לאחר שנעצר והוגש נגדו כתב אישום, האיש המשיך להסביר כי באותה תקופה עסק בחקלאות, חשמל, ומכירת פרחים, והסכינים שימשו אותו לעבודה של ניקוי דגים וחיתוך פרחים, פירות וירקות.

"המודיע" לעומת זאת, היה פחות עקבי, בלשון המעטה. בבית המשפט הוא חזר בו מדבריו, והכחיש שהנאשם התבטא נגד יהודים או החזיק סכין. הוא אמר שהכיר את הנאשם ב"זולה" ביפו בה הוא נוהג לשחק קלפים.

בעקבות זאת הוא הוכרז כ"עד עוין", והמדינה ביקשה להגיש כראיה את עדותו הראשונה במשטרה.

כאילו עזר לתפוס "מחבל"

באופן כללי, השופט הרמלין הבהיר כי בכל הקשור לעבירה של החזקת סכין, כשמדובר למשל בסכין קומנדו או מאצ'טה, על הנאשם לספק הוכחה משכנעת יותר שהן שימשו למטרה כשרה. זאת בניגוד למקרים שעוסקים בסכין פירות שולחנית כמו זו שנתפסה אצל הנאשם. לעומת זאת, האולר שנתפס הוא אמנם כלי רב שימושי אך יכול לשמש גם לפגיעה באחרים.

במקרה זה עדותו של הנאשם נתמכה בעדות של חבר – בעל אותה "זולה" – שסיפר כי באותם ימים הנאשם התארח אצלו ביפו, והשתמש בשתי הסכינים לניקוי דגים, קיצוץ גבעולי פרחים וחיתוך סלט. כמו כן, השופט הזכיר כי הנאשם לא הסתובב עם הסכינים על גופו, אלא הן אוחסנו בבטחה יחסית – בתא סגור במכונית נעולה.

בנוסף לכך השופט הבהיר שאינו יכול להאמין לעדותו של המודיע – לא לדבריו הראשונים ולא לדבריו הסותרים בבית המשפט, שכן הרושם שהותיר היה בלתי אמין, ודבריו היו מלאי סתירות.

בהקשר זה השופט ציין כי ייתכן שהעד ראה את הנאשם מסתובב עם האולר, אך הוא לא מאמין לגרסה שלפיה הנאשם אמר "אדבח ל-יהוד", וישנה אפשרות שהעד בדה את הטענה בעקבות ויכוח בינו לבין הנאשם, או שביקש להעצים את המידע שמסר במשטרה, כאילו עזר לתפוס "מחבל."

משעדות זו נפלה, לא נותרה אינדיקציה להחזקת הסכינים למטרה שאינה כשרה. "השורה התחתונה היא שהשתכנעתי ששני הסכינים הוחזקו למטרות כשרות בלבד, ולכן אני מזכה את הנאשם," סיכם השופט.

השופט העיר כי יש להיזהר מאכיפה מפלה בכל הקשור להאשמות בעבירה של החזקת סכין, במיוחד כשמדובר בסכין מטבח קטנה שיכולה לשמש הן למטרות כשרות והן למטרות שאינן כשרות.

• ב"כ המאשימה: עו"ד רינת יצחקי, עו"ד יהונתן גנץ
• ב"כ הנאשם: עו"ד סעיד מואסי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין