סוכנות תיווך תבעה כ-565 אלף שקל מחברה שמעולם לא חתמה מולה על הסכם, בטענה ששותף של בעל החברה חתום עליו בשמה. ביהמ"ש קבע כי טענותיה בתביעה "עומדות על כרעי תרנגולת".
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לדמי תיווך של יותר מחצי מיליון שקל שהגישו סוכנות התיווך "סקוטה" ואחד ממתווכיה עבור עסקה לרכישת שני בניינים במרכז תל-אביב. השופט עדי הדר מתח ביקורת על נסיון התובעים להטיל חבות על החברה-הרוכשת בטענה ש"שותף" של בעליה חתם על הסכם תיווך בשמו. "על בימ"ש לשלוח מסר ברור לציבור ולקבוע כי הסכם תיווך אינו מעין מכמורת שפורשים לצורך תפיסת לקוחות בכוח", נכתב בפסק הדין.
לפני כשנתיים וחצי רכשה חברת "ב.רחביה" שני בניינים ברחוב קרל נטר בתל-אביב תמורת 48 מיליון שקל. לא חלפה שנה והוגשה נגדה תביעה לדמי תיווך של 565,517 שקל בטענה ששותפו של הבעלים התחייב בהסכם תיווך לשלם לתובעים 1% משווי הרכישה.
אלא שבעליה של "רחביה" טען כי לא הוא ולא החברה חתמו על הסכם כלשהו. הנתבע טען כי אכן הייתה מחשבה על שיתוף פעולה מול אותו אדם שחתם על הסכם התיווך אך לא התגבשה ביניהם שותפות והוא לא היה מודע לכך שהפך בעל כורחו ללקוח של סוכנות התיווך.
הנתבע הוסיף כי ממילא התובעים לא היו "הגורם היעיל" שהביא לסגירת העסקה, שנכרתה בזכות מאמציו של המתווך מטעם המוכרים.
ניסו את מזלם
השופט הדר קבע כי להתרשמותו התביעה הוגשה לאחר שאותו שותף לכאורי פרש מהעסקה ניסו את מזלם כדי לזכות בדמי תיווך על עסקה של מיליונים באמצעות הגשת תביעה ה"עומדת על כרעי תרנגולת" ולפיה, חתימת "השותף" מחייבת את הנתבעים.
אלא שטענת השותפות הייתה חסרת יסוד וקיומה אף נסתר בראיות ובעדויות בתיק. בהקשר זה השופט ציין כי לו הייתה הטענה מועלית בתום לב התובעים היו אמורים לתבוע את שני השותפים ולא אחד מהם.
השופט הוסיף כי התובעים היו יכולים לעגן את זכאותם לשכר טרחה מה"שותף" לו היו מגנים על עצמם בהסכם התיווך ומחתימים אותו על סעיף שמחייב אותו לפצות אותם על אבדן הכנסה שייגרם עקב העברת מידע בלעדי לצד שלישי (לתובעים במקרה הנוכחי).
למעלה מן הצורך השופט הבהיר כי גם אם ההסכם היה מחייב את הנתבעים התובעים עדיין לא היו זכאים לדמי תיווך כיוון שלא הוכח שהם היו הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה. השופט ציין כי למעט פגישה קצרה שהתקיימה במשרדי הנתבעת בנוכחות גורמים רבים, לא היה בין התובעים לבין הנתבעים קשר כלשהו.
מלבד זאת, בעדות אחד המעורבים בעסקה נטען כי הנתבעים ידעו על כך שהבניינים עומדים למכירה עוד לפני שהסכם התיווך נחתם "כביכול בשמו של הנתבע", ולבסוף הוכח כי הגורם שהביא לבסוף לחתימת הסכם המכר היה המתווך מטעם המוכרים.
"על בימ"ש לשלוח מסר ברור לציבור ולקבוע כי הסכם תיווך אינו מעין מכמורת שפורשים לצורך תפיסת לקוחות בכוח", סיכם השופט את פסק הדין ודחה את התביעה. התובעים חויבו בתשלום שכ"ט עו"ד של 35 אלף שקל.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין בת"א 45653-04-17
- שמות עורכי הדין המייצגים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ינון פריד
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין