אישה שכרה דירה ונפטרה באמצע תקופת השכירות. בנה, שהיה אחד הערבים שלה, פנה לבעלת הדירה בכוונה לפנות את הדירה. אלא שבעלת הדירה דרשה את דמי השכירות והגישה תביעה. ביהמ"ש קיבל את תביעתה וקבע שמותה לא ביטל את החוזה.
לפני כחמש שנים חתמה בעלת דירה ברעננה על הסכם שכירות עם שוכרת לתקופה של שנה. במסגרת ההסכם, חתמו בנה של השוכרת ואדם נוסף על ערבות אישית להתחייבות השוכרת. על פי ההסכם האחרון, תקופת השכירות הייתה אמורה להסתיים בחודש מאי 2014.
למרבה הצער, השוכרת הלכה לעולמה במהלך חודש אוגוסט 2013. זמן קצר לאחר מכן, הודיע בנה לבעלת הדירה על כוונתו לפנות את הדירה והורה לה להפסיק להפקיד את דמי השכירות.
עומדים לשכור דירה?
התייעצו עם עו"ד דיני חוזים
בתגובה, הודיעה בעלת הדירה כי היא תסכים לחפש שוכר חלופי בתנאי שנזקיה והוצאותיה ישולמו על ידי הערבים. הערבים לא הסכימו, ובנה של המנוחה אף התנה את מסירת המפתחות לדירה בקבלת השקים שנמסרו עבור שכר הדירה.
בסופו של דבר, מפתחות הדירה הוחזרו, וכעבור כחצי שנה נמצאה דיירת חלופית שנכנסה לדירה.
ביוני 2014, פנתה בעלת הבית לבית משפט השלום בכפר סבא, והגישה תביעה נגד הערבים של השוכרת המנוחה על סך כ-29,000 שקל עבור שכר הדירה, ההוצאות והמיסים אותם שילמה עד שנכנסה שוכרת החדשה.
הנתבעים סירבו לשלם, בטענה שעם פטירת השוכרת חוזה השכירות למעשה התבטל, ומכאן שהם אינם חייבים בכל תשלום. בנה של המנוחה הוסיף כי אמו לא הותירה אחריה נכסים כלשהם, וסיפר שמתוך רצון טוב הוא הפנה לתובעת דיירת חלופית, אולם זו לא נכנסה לבסוף עקב דרישות כספיות מופרזות של התובעת.
החוזה תקף
"אין ספק כי מותה המצער של המנוחה היה בלתי צפוי ובלתי ידוע בעת שחתמה על הסכם השכירות, ואין חולק על כך שהיא לא יכולה הייתה למנוע את מותה שלה", כתב השופט רונן פלג, והסביר כי כדי לפטור את הנתבעים מתשלום, יש לבדוק האם החוזה בין התובעת למנוחה היה חוזה לקיום אישי בלבד, או האם המנוחה הייתה יכולה להעביר את התחייבותה לאדם אחר.
בהתאם לתנאי החוזה, המנוחה לא הייתה יכולה להעביר את זכות השכירות ללא הסכמה מראש ובכתב מהתובעת. עם זאת, לטעמו של השופט, בנסיבות המתאימות סביר להניח שאילו השוכרת הייתה מבקשת למצוא לעצמה שוכר "מחליף", בעלת הבית הייתה מסכימה.
מכאן, הגיע השופט למסקנה שחוזה השכירות לא נועד לקיום אישי על ידה בלבד, כך שמותה לא נחשב ל"אירוע מסכל" של החוזה, והחליט כי הנתבעים אכן חייבים בהתחייבות המנוחה לקיום הסכם השכירות.
לפיכך, קיבל השופט את התביעה, והורה לנתבעים לשלם לתובעת כ-26,000 שקל עבור שכר הדירה ותשלומי המיסים על הדירה עד ליום כניסתה של השוכרת החלופית, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד ניר פרידפרטיג עוסק בעסקאות מקרקעין ודיני חוזים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין