האם מותו של שוכר מהווה סיכול של חוזה שכירות?

1.התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית לסך של 29,067 ₪.

2.בכתב התביעה נטען בתמצית כך:

א.התובעת השכירה דירה שבבעלותה ברח' אחוזה 130/5 ברעננה לגב' דורה לוי ז"ל (להלן: "המנוחה", "השוכרת"). הסכם השכירות נחתם ביום 27/5/10 והוארך מעת לעת. על פי הסכם ההארכה האחרונה, תקופת השכירות הייתה אמורה להסתיים ביום 31/5/14.

ב.הנתבע 1, שהוא בנה של המנוחה, והנתבע 2, חתמו על ערבות אישית להתחייבויותיה של המנוחה כלפי התובעת בהסכם השכירות. הנתבע 1 התחייב בנוסף לשלם באופן ישיר את דמי השכירות עבור המנוחה ומסר לתובעת המחאות בחתימתו. כמו כן, הנתבע 1 הוא היורש של נכסי המנוחה.

ג.המנוחה נפטרה ביום 19/8/13. בסמוך לאחר מכן, הנתבע 1 הודיע לתובעת חד צדדית כי בכוונתו לפנות את הדירה והורה לה שלא להפקיד את דמי השכירות עבור חודש ספטמבר 2013.

ד.התובעת דחתה את ההודעה החד צדדית והפקידה את ההמחאה עבור שכר הדירה של חודש ספטמבר 2013, אלא שההמחאה לא כובדה.

ה.ביום 3/9/13 הודיע ב"כ הנתבע 1 במכתב כי הדירה פנויה וביקש הנחיות למי למסור את המפתחות. ב"כ התובעת הודיע בשמה כי תסכים לחפש שוכר חלופי ובתנאי שנזקיה והוצאותיה ישולמו על ידי הנתבעים. על כך נשלחה תשובה הדוחה את הדרישה ובנוסף הנתבע 1 סירב למסור את המפתחות, בניסיון לקבל לרשותו בחזרה את ההמחאות עבור שכר הדירה.

ו.לאחר התכתבויות נוספות הוחזרו מפתחות הדירה ביום 23/9/13. בסופו של יום נמצאה שוכרת חלופית, אשר נכנסה למגורים בדירה ביום 1/3/14.

ז.התביעה מוגשת עבור שכר הדירה, ההוצאות (לרבות תשלומים למתווך) והמיסים שבהם נשאה התובעת עד לכניסתה למגורים של הדיירת החדשה.