האם השכולה, שבנה נפל בהיתקלות עם מחבלים, הקפיאה את זרעו וביקשה להעמיד לו צאצא. לאחר שמצאה אישה שהסכימה למהלך – השתיים ביקשו את אישורו של ביהמ"ש.
המנוח, שעלה לארץ כחייל בודד נהרג בתחילת שנות ה-2000 במהלך פעולה מבצעית בהיותו בשנות העשרים לחייו. זמן מה לפני שנפל הגיעה אמו ארצה.
יש לכם שאלות בנושאי הפריות, הסכמי הורות ועוד...
פנו לעורך דין דיני משפחה
עם קבלת הידיעה על מות בנה, החליטה האם להקפיא את זרעו ומאז מותו ניסתה לאתר אישה שתהיה מתאימה להרות מזרעו. לפני כשנתיים, שמעה אישה גרושה, אם לילד, את הסיפור דרך מכר, ולאחר פגישה עם האם השכולה, החליטה להרות מזרעו של בנה המנוח.
במאי 2013 הגישו שתי הנשים בקשה ליועמ"ש, אולם זה סירב. משכך, בינואר 2014 הגישו שתי הנשים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, שיאשר את המהלך.
האם השכולה טענה כי בנה הביע בפניה ובפני חבריו את רצונו להוליד ילדים בישראל ולהקים בה משפחה. לטענתה, זה היה חלומו.
היועמ"ש קבע כי ההנחיות מ-2003 אינן מאפשרות לאשר בקשה כזו, אולם הותיר את ההכרעה לביהמ"ש, ככל שיוודא שטובת הקטין נשמרת.
המפתח: רצונו המשוער של המנוח
בהיעדר חוק להסתמך עליו בסוגייה כבדת משקל זו, פנה השופט ארנון קימלמן למשפט העברי ומצא, כי גם ההלכה לא אוסרת מהלך כזה, אם יוכח כי המת רצה להקים לעצמו זכר.
מכאן ניגש השופט להעריך את רצונו המשוער של המנוח, שכלל לא ידוע אם היה מסכים שישתמשו מזרעו להפריית אישה שמעולם לא הכיר. השופט קבע כי אמו של המנוח, שהייתה האדם הקרוב אליו ביותר, מוסמכת לייצג את עמדתו, וקיבל את עדותה, כמו גם את עדות חבריו, שהמנוח ביטא את רצונו להוליד ילדים.
לאחר מכן, ניגש השופט לוודא אם העובדה שהאם המיועדת – אותה אישה זרה – תהיה בעלת הסמכות החוקית על ילד, מקובלת על האם השכולה (הסבתא המיועדת). השופט התרשם שהאם השכולה העידה מדם ליבה כשאמרה שאינה מתכוונת לפגוע בסמכות ההורית של האם המיועדת.
האם המיועדת אמרה ששקלה את העניין בכובד ראש והחליטה "ללכת על זה" משום שהיא רוצה עוד ילד שיהיה אח לבנה היחיד. השופט התרשם כי מדובר באישה אחראית שיודעת היטב מול מה היא עומדת.
במאי 2014 התבקשו השתיים לנסח "מסמך הבנות" כדי להסדיר את מערכת היחסים ביניהן. באוקטובר 2014 הן הגישו מסמך עליו שבו, בין היתר, מצהירה האם השכולה כי תאפשר לאם המיועדת לעשות את כל ההחלטות הכרוכות בגידול הילד ללא התערבות.
לפני מספר ימים השופט, שהתרשם כי התפתחו יחסים חמים ואוהבים בין האם השכולה לאם המיועדת, הודיע כי שוכנע שבקשתן עולה בקנה אחד עם רצונו המשוער של המנוח.
"בפנינו אם שכולה לחלל מערכות ישראל שנכפתה עליה חוויה קשה ורווית כאב של שכול. חרף הטלטלה שחוותה ותחת שתאפשר לאותה חוויה קשה ונוראה לגרור אותה חלילה למחוזות של חידלון וכניעה, הרי שבשנים שחלפו מאז האסון היא המשיכה את חייה מתוך הכרה כי עליה להתגבר על ה-'נוח' ולחפש להתמקד בעשיית הטוב תוך כדי מציאת המשמעות בחיים בסיוע שותפים שיסייעו לה במאבק, שהוא למעשה המאבק של כולנו. בית המשפט מאחל למבקשות ובני משפחתם הברוכה שבזכות השתדלותם הרבה יזכו לחבוק בקרוב פרי הילולים". כך סיכם השופט קימלמן את פסק הדין שאישר את הליך ההפריה.
* עו"ד רן רייכמן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק. שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין