שופט נגד יזמית תמ"א: "מנסה להחזיק בדיירים כבני ערובה"

למרות פסיקות חלוטות, לרבות של העליון, הקובעות שהסכם החיזוק נעדר תוקף – עתרה החברה לבטל מחיקת הערות אזהרה לטובתה: "מבקשת להחיות מתים"

"מסרבת לשחרר את הדיירים מאחיזתה הלופתת ומונעת מהם לקדם פרויקט חיזוק חשוב": בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בביקורת חסרת תקדים על יזמית תמ"א 38 שביקשה לבטל מחיקת הערות אזהרה לטובתה, וזאת חרף פסיקות חלוטות בהן נקבע שהסכם ההתחדשות העירונית - בטל ומבוטל. השופט קובי ורדי האשים את החברה בחוסר תום לב ובניצול לרעה של הליכי משפט.

הפרשה הסבוכה החלה לפני כ-16 שנה, אז חתמו דיירי הבניין מושא ההליך - ברחוב רוטנברג שברמת גן - על הסכם מול הנתבעת לשם חיזוק המבנה. כעבור שנים רבות, באוגוסט 2021, קבע המחוזי בתל אביב שההסכם בטל מעיקרו, בין היתר בשל הפרות יסודיות ומצגי שווא מטעם היזמית. האחרונה ערערה לעליון, אך נדחתה פה אחד ביוני 2023.

בשלב זה חזרו הדיירים למחוזי לשם קבלת "פסיקתה" (תמצית פסק הדין), ואולם נדחו טכנית בשל העובדה שלא כל בעלי הדירות לקחו חלק בהליך. או אז פנו לממונה על פניות דיירים לפי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אשר הורתה בפברואר האחרון על ביטול הסכם החיזוק ומחיקת הערות האזהרה לטובת היזמית.

חברת הבנייה סירבה להשלים עם ההחלטה והגישה כנגדה עתירה מנהלית. לשיטתה היא ניתנה בחוסר סמכות, שכן מהווה עקיפה של ההחלטה בעניין הפסיקתה, ומכאן שיש לבטלה.

מנגד טענו הדיירים והממונה שמדובר בהחלטה נכונה, ראויה ומתבקשת, ומשכך אין להתערב בה. נטען שהיזמית מנסה "להותיר על קניינם של הדיירים האומללים - לאחר 16 שנים שלא קרה כלום בפרויקט - הערות אזהרה לטובת חברה ריקה בעלת חובות עתק, שלא הקימה ולו פרויקט אחד, ומנסה לגרור את הדיירים כבני ערובה לעוד שנים רבות של הליכים, ללא פרויקט וללא ממ"ד".

חוסר ניקיון כפיים

השופט ורדי קיבל את עמדת הדיירים והממונה, תוך הטחת ביקורת נוקבת וחסרת תקדים ביזמית על דרך התנהלותה. נקבע שהיא "מנסה להגיע, דרך הדיירים שלא תבעו, להליך משפטי נוסף שהדיירים שלא תבעו ייאלצו להגיש, עקב זאת שהפסיקתה לא ניתנה לגביהם, מסיבות פרוצדוראליות גרידא, כאשר העותרת - באופן שגוי ביותר ובחוסר ניקיון כפים ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט - סבורה שהיא יכולה לנהל הליך חדש של ראיות שיביאו למעשה לתוצאה הפוכה וסותרת לפסקי הדין המחוזי והעליון".

אלא שהשופט דחה על הסף את גישת היזמית לפיה באפשרותה לגרום לכך שהסכם החיזוק, שנקבע שהוא בטל מעיקרו, "יקום לפתע לתחיה, בבחינת תחיית המתים הגיעה". החברה הואשמה בניסיון "להביא לתוצאה שבה יישארו הדיירים כבני ערובה בידיה בפרויקט כושל של עשרות שנים, שבוטל בהכרעה חלוטה של בית המשפט העליון", וזאת מבלי "לשחרר אותם מאחיזתה הלופתת ומהסכם החיזוק, בזמן שהפרויקט ימשיך להיות תקוע – במקום לאפשר להם להתקשר עם יזם אחר ולקדם את ביצוע פרויקט החיזוק, שהוא כה מהותי וחשוב".

ברוח זו קבע השופט שבניגוד לטענות הנתבעת, ובצל הפסיקות החלוטות בנושא, פעלה הממונה בהתאם לסמכותה כשהורתה על ביטול הסכם החיזוק ומחיקת הערות האזהרה לטובת היזמית. נקבע שבעלת התפקיד הוציאה תחת ידה "החלטה מתבקשת וראויה", שאין כל הצדקה להתערב בה – ומכאן שעל העתירה להידחות.

היזמית חויבה ב-30 אלף שקל הוצאות לטובת דיירי הבניין והממונה.

• ב"כ העותרת: עו"ד אילן מוריאנו
• ב"כ המשיבים 1-7 ו-14-22: עו"ד עודד רביבו ועו"ד רועי שטינמץ
• ב"כ המשיבה 8: עו"ד עמיקם אשל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.