פסק דין בסוגיית הפריה אחר פטירה

        ההליך

        בפניי בקשה מיום מיום 7/1/14 תחת הכותרת "בקשה לצו עשה" במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות למשיב, לאפשר שימוש בזרעו של המנוח  ז"ל,  בנה המנוח של הגב' פלונית (להלן: "המבקשת 1"), לצורך הפריית הגב' אלמונית (להלן: "המבקשת 2").

בנוסף, ולחילופין, נתבקש בית המשפט להורות לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה (להלן גם: "המשיב")  לאפשר את השימוש בזרעו של המנוח, לשם הפרייה של כל מועמדת להפריה אחרת, אשר תיבחר על ידי המבקשת 1 ותימצא מתאימה על ידי בית המשפט.

        אקדמות מילין

1. דרכו של עולם שהסוגיות משפטיות בהן על בית המשפט להכריע, נוגעות להיבט מסוים של החיים, כגון אופן יישום פרקטיקה מסוימת או כללי התנהגות בחיי המסחר והמעש, ולעתים,  כפי ששופטי בית המשפט לענייני משפחה מורגלים, לעניינים שונים הנוגעים לאופן תפקודו של התא המשפחתי.  מכאן שלעתים נדירות בלבד שהשופט נאלץ  להתמודד עם נושאים היורדים לשיתי השיתין של עצם הקיום האנושי.  

2. כפי שהחברה ומערכת המשפט שואלות את עצמן שוב ושוב כיצד יש לנהל את החיים ואיזה תוכן יש ליצוק בהם, ולעתים יותר נדירות, האם יש להאריך חיים במקרה ספציפי, הרי שבמקרה זה עלינו לשאול עצמנו האם במקרה מסוים יש מקום ליתן אישור ליצור חיים. 

3. למעשה, המקרה שבפנינו דורש מבית המשפט לשבת על האובניים ולהכריע בשאלה הקרדינאלית, האם מפאת נסיבות מסיימות שהתרחשו בעבר יש לאפשר יצירת חיו של בן – אנוש, בשר ודם.

4. פשיטא שהמדובר הוא בשאלה שהתשובה עליה אינה משפטית גרידא, ומכאן שבעל-כורחו נדרש בית המשפט לדון בסוגיה הטורדת ומורטת את הנפש, ומעוררות לא רק שאלות של חוק, משפט ורפואה אלא שאלות של מוסר, אמונה וערכים שונים, המלווים את האדם משחר קיומו.  

"שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת זקוקה היא לנשמה, ויש אף לנשמה יתרה; נשמה זו תימצא למערכת המשפט בדמותן ובצלמן של נורמות ערכיות שונות"