בימ"ש השלום בת"א קיבל בשבוע שעבר את תביעתה של המנכ"לית (לשעבר) של בית "שבעה הכוכבים" לדיור מוגן בהרצליה, שטענה כי באסיפה כללית של העובדים, בעל המקום ייחס לה מעשים חמורים ופגע בשמה הטוב.
התובעת שימשה מנהלת שיווק בבית "שבעה הכוכבים" לדיור מוגן בהרצליה משנת 2003. בשנת 2010 היא מונתה כמנכ"לית, אולם פוטרה מאוחר יותר באותה שנה. מן העבר השני ניצב הנתבע – בעל המקום שרכש אותו בשנת 2007.
לפני כארבע שנים היא הגישה את התביעה נגד הנתבע בעילת לשון הרע, ובה טענה כי פגע בשמה הטוב במסגרת אסיפה כללית וכן בתלונה שהוגשה נגדה למשטרה על ידי עובד אחר שפעל בשמו.
התובעת טענה כי הנתבע רקם מזימה לפגוע בתפקידה, והפיץ עליה דברי שקר וכזב. לטענתה, באותה אסיפה הנתבע אמר, בין היתר, שהיא גנבה כסף, זייפה חתימות של דיירים ובחרה בקרוב משפחה כספק קינוחים אף שהצעתו הייתה גבוהה ממחיר השוק. הנתבע אף אמר, לדבריה, שבמשך שנתיים היא שיכנה בסתר שני עובדים זרים בחינם בבית האבות. התובעת הכחישה את טענות הנתבע.
במענה לתביעה הנתבע הכחיש את טענות התובעת וטען כי עובדי המקום דיווחו לו על מעשי התובעת, שלא ביצעה את עבודתה כראוי, הטילה אימה על דיירי הבית ונהגה במניפולטיביות.
הוא טען בין השאר כי מעשיה של התובעת גרמו להפסדים של מאות אלפי שקלים כל שנה, אולם הכחיש שאמר את הדברים שיוחסו לו באותה אסיפה כללית.
דברים ללא בסיס
בפסק דין שניתן לפני שבוע ימים, השופטת הבכירה אושרי פרוסט-פרנקל קבעה כי הנתבע לא הוכיח – "ולו בשמץ ראייה" – שמישהו מהעובדים פנה אליו לגבי מעשים פסולים של התובעת, והשתכנעה כי התלונה נגדה הוגשה "שלא בתום לב".
כמו כן, השופטת דחתה את הכחשת הנתבע לאחר ששמעה את עדות אחד העובדים וקבעה כי הנתבע אכן אמר באסיפת העובדים דברים בגנותה של התובעת. "מדובר בפרסום בפני עובדי הדיור המוגן, שאין להם כל בסיס", כתבה.
השופטת הוסיפה וקבעה כי אין כל אינדקציה לגניבת כספים מהמקום. הנתבע עצמו העיד שלתובעת אין כל סמכויות להעברת כספים והכל עובר דרך הנהלת החשבונות. בהקשר זה השופטת זקפה לחובתו את העובדה שלא הביא לעדות אף אחד מאנשי הכספים כדי שיתמוך בגרסתו לגבי התנהלות התובעת.
לעומת זאת, השופטת ציינה כי עדותה של התובעת הייתה אמינה, הגיונית וסדורה, וקיבלה את תביעתה.
עם זאת, מאחר שהתובעת לא הוכיחה את נזקיה, השופטת פסקה לה פיצויים בסך 15,000 שקל בלבד – בגדר פיצוי ללא הוכחת נזק. הנתבע אף חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
לבסוף, השופטת ציינה כי נושא הלנת ה"עובדים הזרים" לא התברר דיו, שכן מהעדויות עלה כי הם שוכנו במקום בהוראת שב"כ ולא ניתן לדעת מה בדיוק אירע שם ומי היו אותם אנשים.
עו"ד רון לוינטל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין