בית הדין הרבני בירושלים דחה באחרונה תביעת גירושין שהגיש בעל שאשתו הצטרפה ל"נשות הטאליבן". נפסק כי אופן הלבוש של האישה לא גרם ל"מאיסות עמוקה" אצל הבעל, והאישה מוכנה להשתנות.
זמן קצר לאחר שנישאו, בקיץ 2008, הצטרפה האישה ל"כת השאלים" – הידועה גם בשם "נשות הטאליבן". מאז היא מנהלת אורח חיים ייחודי, שכולל בין היתר הקפדה על כללי צניעות קיצוניים. בעלה לא אהב זאת בלשון המעטה, ובאפריל 2013 החליט שדי, ותבע גירושין.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
הבעל טען כי כניסת אשתו לכת הביאה להידרדרות בחיי הנישואים ובקיום יחסי האישות. הוא סיפר שבכל פעם שרצה בכך היא נהגה להיוועץ עם יועצים מן הכת, שאישרו לה לקיים יחסים "רק בשבת קודש".
הבעל הוסיף כי אשתו עסוקה כל היום בתפילה ולא דואגת לילדים. בנוסף, מאחר שהכת אוסרת על התערבות רפואית, היא לא מחסנת את הילדים או לוקחת אותם לרופא. אם לא די בכך, אז היא גם לא מאפשרת להדליק קירור או חימום בבית, והיא מסריחה משום שהיא נוהגת להתרחץ רק אחת לשבוע.
האישה הבהירה לאורך כל שמונת הדיונים שהתקיימו בשלוש השנים שמאז הגשת התביעה, כי אינה מסכימה להתגרש. היא הכחישה את כל הטענות שהעלה כלפיה הבעל וטענה כי הן שקר וכזב וכי בעלה אוהב אותה והיא יודעת זאת. כראיה היא הציגה לבית הדין מכתבי אהבה שכתב לה גם שנים לאחר שהצטרפה לכת, כך שזה לא הגיוני שהוא "מאס" בה. בנוסף היא הבהירה כי היא מוכנה לשנות את מלבושה כדי שבעלה יחזור הביתה, ואף מוכנה ללכת לייעוץ עם רבנית ולהישמע לה.
הבעל, לעומת זאת עמד על כך שאין ברירה אלא להתגרש, כיוון שהוא סולד מהאופן בו אשתו מתלבשת, וממש לא מסוגל להיות עמה יותר.
טעות בידו
אב בית הדין הרב יוסף גולדברג והרבנים דוד בירדוגו ומרדכי רלב"ג זיקקו את טענות הבעל וחילצו מהן רק טענה אחת מוכחת, והיא מלבושי האישה. כל יתר הטענות, קבעו, הוכחשו על ידי האישה ולא הוכחו.
למעשה, הבעל סבר שאם האישה "מאוסה עליו" בשל האופן בו היא מתלבשת יש לו עילת גירושין טובה, אך הדיינים הבהירו לו שטעות בידו.
"יש הטועים לחשוב שאפשר לזרוק בכל מקרה לחלל האוויר טענת 'מאיס עלי' ויש בטענה מילולית גרידא כדי לחייב בגט, אך טעות גדולה בידם, משום שלכל טענה הלכתית של "מאיס עלי" ישנה הגדרה מדויקת בהלכה", נכתב בפסק הדין.
כדי לחייב את האישה בגט בשל "מאיסות" יש לבחון אם מדובר בעניין ש"נחרת בטבע" כלומר, שלא יכול להשתנות ויהי מה, שהרי אם מדובר בסתם כעס "בעקבות איזו סיבה חיצונית" – אין מקום לחיוב בגט.
במקרה הזה הדיינים לא סברו כי העילה מתקיימת. "אף על פי שבמשך כל השנים הוא סלד מאופן המלבוש של אשתו, בכ"ז קיימו ביניהם יחסי אישות וכמו"כ כתב לה 13 מכתבי אהבה והערצה", נכתב בפסק הדין. "עובדות אלו מבהירות באופן ברור שלא הייתה אצל הבעל כל מאיסות עמוקה בטבעו".
משכך, נקבע כי עילת הגירושין "מאיס עליי" לא הוכחה ואין לחייב את האישה בגט, כך שהתביעה נדחתה. מאחר שהצדדים גרים בנפרד כבר תקופה ארוכה הומלץ להם להגיע בהקדם להסכמות בנוגע להמשך החיים המשותפים, שכן "ברור לכול שאי אפשר להמשיך לאורך זמן בחיי נישואין כשהצדדים מתגוררים בנפרד".
- ב"כ התובע: עו"ד משה מיטלמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ג'רמי שטרן
* עורך דין ירון אלירם עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין