לפסק הדין בעניין ג.ה. נ' משרד הפנים
לאחר שמתח ביקורת קשה על התנהלות משרד הפנים, הורה בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז ליתן מקלט מדיני ואשרת שהייה לפליט קולומביאני שנמלט לישראל לאחר שהוכה קשות ע"י חבורת בריונים בשל עדותה של אמו בישראל בפרשיית פשע ישראלית-קולומביאנית.
אזרח קולומביאני שנמלט מקולומביה לארץ ונתפס, הגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני אולם משרד הפנים דחה בקשתו, כמו גם הוועדה המייעצת לענייני פליטים ומנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול. לפיכך, הגיש הפליט עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים לקבלת מקלט בישראל.
העותר טען, כי הוא בנה של עדה השוהה בישראל באשרת עד בהיותה עדה מרכזית וחיונית בתיק פלילי העוסק בפרשיית פשע ישראלית-קולומביאנית הנוגעת לזיוף מסמכים בקשר לבקשות מקלט מדיני. בעקבות זאת, טען, אויימה אמו ע"י ישראלים ואילו בקולומביה קיבל העותר שיחות טלפון מאיימות ואף הותקף קשות ע"י אלמונים שאיימו להרוג אותו ואושפז כשהוא במצב קשה בבי"ח בקולומביה. לאחר שהגיש תלונה לתביעה הכללית בקולומביה אך זו לא עשתה דבר להגנתו, נמלט לארץ. העותר טען, כי הוא זכאי למעמד של פליט לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים, בשל פחדו המבוסס להיות נרדף בקולומביה עקב עדותה אמו, וכי החלטת משרד הפנים לדחות בקשתו ניתנה בשרירות, חוסר תום לב, ומשיקולים זרים.
השופט רמי אמיר ביקר את התנהלות משרד הפנים ושלוחותיו באופן נוקב וקבע, כי נפלו פגמים קשים בהחלטותיו ובהתנהלותו מול העותר. נקבע, כי החלטות מנכ"ל רשות האוכלוסין אשר טען כי התבססו על חוו"ד והמלצות שהיו בפניו, כשבפועל כלל לא היו בידיו, ניתנו באופן לא תקין, בשרירות לב ומשיקולים זרים, וכך גם אופן פעולת הוועדה המייעצת, אשר נתנה את החלטתה בהרכב חסר, ללא יו"ר המייצג את הפן המשפטי והבלתי תלוי מבחינה מוסדית (הוא אינו עובד מדינה), ואשר לנוכחותו חשיבות יתרה, במיוחד בסוגייה רגישה כשל מבקש מקלט הומניטארי.
לגופו של עניין קבע השופט, כי העותר הוכיח כי עמד בתנאי האמנה שישראל חתומה עליה ומהווה דין מחייב- כך, הוכיח כי נמלט מקולומביה בשל פחד מבוסס להיות נרדף (כלשון האמנה), שכן הציג תשתית ראייתית מוצקה לעניין האיומים והתקיפה הקשה שחווה, זאת נוכח השתייכותו למשפחת אמו אשר מעידה בישראל כנגד גורמים עברייניים קולוביאניים וישראלים, תוך שמדינתו לא נקטה בצעדים על מנת להגן על חייו.
לפיכך נפסק כאמור, כי על משרד הפנים ליתן לעותר מעמד של פליט ואשרה מתאימה, וחייבו בהוצאות של 10,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין ג.ה. נ' משרד הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.