ביהמ"ש הורה למשרד הפנים ליתן מקלט מדיני לפליט קולומביאני

פתח דבר - ההליכים והעתירה

1.         העותר הינו אזרח קולומביה, יליד 1978.

ביום 6.4.10 הסתנן העותר לישראל מגבול מצרים.

ביום 26.4.10 הוא נתפס, והוצאו כנגדו צווי הרחקה ומשמורת.

2.         בראשית מאי 2010, בהיותו נתון במשמורת, הגיש העותר בקשה לקבלת מקלט מדיני כפליט.

            מעט לאחר מכן עתר לביהמ"ש בתיק זה כנגד צווי ההרחקה והמשמורת. בישיבת יום 17.5.10 הוסכם כי בקשתו למקלט תיבחן ע"י הרשויות.

יחידת ה-RSD של משרד הפנים (להלן: " RSD ") בחנה את הבקשה והמליצה ביום 3.6.10

לדחותה ב"הליך מקוצר".

המלצה זו הובאה בפני הוועדה המייעצת לענייני פליטים (להלן: "הוועדה המייעצת"), וביום 6.6.10 המליצה אף ועדה זו לדחות את הבקשה.

העניין הובא לפתחו של מנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (להלן: "המנכ"ל"), וזה החליט לדחות את הבקשה ביום 6.6.10, ושב והחליט כך ביום 7.6.10.

3.         בישיבת יום 8.6.10 התרתי לעותר, בהסכמה, להגיש עתירה מתוקנת, התוקפת את ההחלטות בעניין בקשתו למקלט ומעמדו כפליט. כן הוריתי, בצו ביניים, על שחרורו ממשמורת.

4.         מכאן עתירתו המתוקנת של העותר, בה הוא מבקש לבטל את צו ההרחקה ואת החלטת המנכ"ל הדוחה את בקשתו למקלט, ולהורות חלף זאת כי יינתנו לו מעמד של פליט ואשרת א/5 בהתאם. לחלופין הוסיף העותר וביקש כי יינתן לו מעמד מטעמים הומניטאריים.

משרד הפנים מתנגד לעתירה המתוקנת, על כל ראשיה וטעמיה.

וזהו העניין העומד להכרעתי.

התשתית העובדתית שביסוד העתירה

5.         העותר הוא בנה של ר.ג., אף היא אזרחית קולומביה (להלן: " אימו של העותר" או " האמא" או " גב' ג.")

            גב' ג. שוהה בישראל מספר שנים לפי הזמנת ובחסות משטרת ישראל, בהיותה עדה חיונית ומרכזית בתיק פלילי העוסק בפרשיית פשע בינלאומית, שקודקודיה בישראל ובקולומביה, ועניינה בזיוף מסמכים בקשר לבקשות מקלט מדיני.

בעקבות עדויות ומידע שמסרה הגב' ג. עד כה הוגש כתב אישום, נעצרו מספר מעורבים בפרשה, וכן גורשו מספר נתינים קולומביאנים השוהים בישראל שלא כחוק. רשויות החקירה הציעו לגב' ג. להיזהר בשל כך מכל מגע עם קהילת הנתינים הקולומביאנים בישראל.