לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
מאת: עו"ד ליאת שוורץ-חבר
כארבע שנים לאחר שנפרדו הצדדים, תבעה האישה מזונות מבעלה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי כאשר פני הזוג לעבר גירושין וודאיים והאישה יכולה להתפרנס בעצמה, אין כל סיבה להיענות לה ולהעמיק את הסכסוך.
בני זוג נפרדו בשנת 2008 ומאז הם נמצאים בהליכי גירושין, שמתנהלים בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה. הבעל עזב את הבית ואילו האישה נותרה לגור בו. לבני הזוג ארבעה ילדים, מתוכם שלושה קטינים. בתם הקטינה נמצאת במשמורת משותפת, ושני בנים נוספים נמצאים במשמורת הבעל.
האישה הגישה תביעה למזונות ילדים ואישה לבית המשפט לענייני משפחה, וזה דחה את התביעה למזונות אישה, ופסק מזונות לילדים בלבד.
בתביעת מזונות מחודשת, שהגישה בחלוף שנה מפסק הדין, טענה האישה כי לא היה זה צודק לסרב לבקשתה. לטענתה, בעלה משתכר שכר גבוה, בעוד שהיא עקרת בית, שלעיתים 'מגרדת' כ- 2,500 שקל בעבודות מזדמנות.
עוד טענה, כי מרבית הרכוש נמצא אצל הבעל, וכי הוא מעכב בכוונה את חלוקת הרכוש. בתביעתה, דרשה האישה מזונות באופן רטרואקטיבי, החל מיום הפרידה.
מנגד, הבעל ביקש לדחות את התביעה, בטענה שאינו חייב לשאת במזונות פרודתו.
אין סיבה שלא תצא לעבוד
תחילה, דחה השופט אלון גביזון את התביעה למזונות רטרואקטיביים. לעמדתו, האישה התעלמה לחלוטין מהכלל, לפיו לא פוסקים לאישה מזונות אלא ממועד הגשת התביעה. עוד הוסיף השופט, כי התביעה הקודמת נדחתה, והאישה לא ערערה על כך. לכן, לא היה מקום לבקש מזונות רטרואקטיביים כשנה לאחר מכן.
השופט הוסיף ודחה גם את התביעה למזונות בעבור התקופה שמיום הגשת התביעה. חובת בעל במזונות אשתו, הדגיש השופט, היא חיוב המותנה במגורים משותפים ובקיום חובות האישה כלפי בעלה.
השופט ציין, כי אמנם ניתן לפסוק מזונות לאישה שאינה חיה עם בעלה, כאשר זו נאלצה לעזוב את הבית בעל כורחה, שלא באשמתה. אולם, גם במקרה כזה, החיוב אינו לעולמי עד.
משמדובר בפרידה ממושכת, וברור לכולם שפני הזוג אינם לשלום בית אלא לגירושין, אין כל הצדקה לחייב את הבעל במזונות, קבע השופט.
"... מדובר בנישואין "על הנייר" בלבד, וחיוב הבעל במזונות האישה... לא רק שיכול ויחטא לבסיס החיובים ההדדיים שבין בני הזוג, אלא שהוא גם עלול להנציח את הסכסוך...", כתב השופט גביזון.
הפתרון לסוגיות הרכוש, הוסיף השופט, אינו באמצעות חיוב במזונות אלא ע"י הכרעה בתביעה הרכושית, שכבר נמצאת בשלב מתקדם בבית הדין הרבני.
בנוסף, קבע השופט גביזון, כי האישה יכולה לצאת ולהתפרנס בכוחות עצמה, וכך אף מחייב אותה עקרון תום הלב.
"לא מצאתי כל סיבה לכך שהתובעת לא תעבוד בהיקף משרה מלאה ותשתכר לפחות שכר מינימום ותכלכל את עצמה בכבוד", נכתב בפסק הדין.
לקראת סיום המליץ השופט לצדדים להתגרש מהר ככל הניתן וקבע, כי אם הבעל ינסה לעכב את הגירושין, תוכל האישה להגיש תביעת מזונות בשל היותה מעוכבת גט.
חשוב להבין, שאילו הייתה זוכה האישה במזונות, היא הייתה מקבלת לידיה 'קלף מיקוח' שאינה זכאית לו. מבחינתה, כל עוד בעלה משלם לה מזונות, אין בעיה להשאיר את המצב כמו שהוא ולא להתגרש. מצב כזה עלול לגרום סבל מיותר לצדדים ולילדים. חשוב להדגיש, כי מדובר במזונות אישה, ואם הדיון היה על מזונות ילדים- הקריטריונים היו שונים כמובן.
ב"כ התובעת: עו"ד נוי-פרי
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
* הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחום דיני המשפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.