העובד המקומי עסק בתפקיד בכיר שכלל גישה למידע ביטחוני רגיש. ביה"ד האזורי לעבודה דחה את בקשת ארה"ב לסלק את תביעתו לפיצויים בשל "חסינות הריבון הזר". ביה"ד הארצי הפך את ההחלטה.
האיש עבד בקונסוליה האמריקאית בירושלים כעובד של ארצות הברית החל משנת 2007, ומסוף 2009 עבד כמנהל משרד במחלקת INL (International Narcotics and Law Enforcement Affairs).
לשאלות על דיני עבודה:
עורך דין דיני עבודה
מחלקה זו מעורבת בנושאים רגישים מבחינה פוליטית וביטחונית, וביניהם פרויקט סיוע לרשות הפלסטינית בבניית תשתית למערכות הביטחון והמשפט.
במסגרת תפקידו הוא סיפק ייעוץ בענייני ביטחון ופוליטיקה של הרשות הפלסטינית. עבודתו הייתה כרוכה בתיאום עם גורמים פלסטיניים בכל הדרגים וגורמים ממשלתיים ישראליים, והייתה לו גישה רחבה למידע רגיש.
בתחילת שנת 2012 הגיע למחלקת הביטחון של הקונסוליה מידע שלפיו כשהיה סטודנט, הוא היה חבר בארגון טרור, ולא גילה זאת למחלקת הביטחון, אף על פי שנשאל על כך מספר פעמים.
לאחר שהמידע נבדק, בחודש אפריל 2013, מחלקת הביטחון של הקונסוליה ביטלה לו את הסיווג הביטחוני והמליצה להנהלת הקונסוליה לפטרו, בשל היותו איום ביטחוני לארה"ב.
בחודש מאי 2013 הוא זומן לשימוע מול מחלקת כוח האדם, ולאחר מכן פוטר. עם פיטוריו שולמו לו הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, כולל פיצויי פיטורים.
העובד הגיש בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים תביעה, בה דרש פיצויי הלנה בגין איחור של חודשיים בתשלום פיצויי הפיטורים, וכן פיצוי על פגיעה בשמו הטוב.
ארה"ב ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בטענה שיש לה חסינות מפניה, שכן הפיטורים מהווים אקט שלטוני של מדינה זרה שנבע משיקולים ביטחוניים ומקצועיים.
בית הדין האזורי דחה הבקשה, וקבע כי חוק החסינות מסייג את חסינות המדינה הזרה לגבי תביעה שעוסקות ביחסי עבודה.
על החלטה זו הגישה ארה"ב ערעור בבית הדין הארצי לעבודה. היא טענה, בין היתר, כי פרשנות בית הדין נוגדת את המשפט הבינלאומי, שלפיו לבית משפט מקומי אין סמכות להתערב בשיקול הדעת של מדינה זרה ביחס לפיטורי עובד המפעיל סמכויות שלטוניות, ופיטורים מסיבות ביטחוניות.
בנוגע לתביעה לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב, המערערת טענה שתביעות דיבה במסגרת יחסי עבודה נכנסות בכל מקרה לא נכנסות לגדרי הסייג של יחסי עבודה שבחוק החסינות.
המשיב הפנה להחלטת בית הדין האזורי, ובנוסף טען בין היתר כי המערערת צריכה לתת לו הזדמנות להתגונן. לדבריו, בכל המסמכים של המערערת אין ראייה אובייקטיבית לכך שמה שיוחס לו נכון.
היועץ המשפטי לממשלה, שצורף להליך בשל רגישות העניין, תמך בעמדת המערערת. לשיטתו, למדינה זרה יש חסינות במקרה של שקילת שיקולים ביטחוניים, גם אם מדובר ביחסי עבודה.
שיקולי ביטחון לאומי
הנשיא יגאל פליטמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה והשופט משה טוינה קיבלו את הערעור.
השופטת דוידוב-מוטולה, שכתבה את פסק הדין, התעמקה בסוגית "חסינות הריבון הזר" ולבסוף השתכנעה שכשמדובר מדובר בתפקיד בכיר ורגיש ופיטורים משיקולי ביטחון לאומי – בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, יש למערערת חסינות מפני התדיינות משפטית בישראל.
בנוגע לתביעות לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, הוסיפה השופטת, ישנה הסכמה בינלאומית רחבה שלפיה אין הצדקה להסיר בגינן את חסינות הריבון הזר.
בתוך כך השופטת הזכירה כי למשיב שולמו פיצויי פיטורים מלאים, ותביעתו אינה מתייחסת לזכויות סוציאליות אלא לפיצוי מכוח עילות החורגות מחוקי העבודה.
לפיכך, בסיכומו של דבר, שלושת השופטים קבעו שהתביעה מסולקת על הסף בשל חסינות המערערת.
- ב"כ המערערת: עו"ד גיל אפרתי, עו"ד יעקב קול
- ב"כ המשיב: עו"ד קאזם כיוואן
- ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד דנה מנחה
* עורך דין עובדיה ששון עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין