ידיעה בלעדית של פסקדין שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין ח'ליל נ' בזק בינלאומי
אדם שהתחבר לאינטרנט של בזק בינלאומי בשנת 2006 לתקופה קצובה של שנה, גילה כעבור מספר שנים, כי החברה עדיין מחייבת אותו בתשלום חודשי. בתביעה שהגיש נגדה, ביקש לחייבה להחזיר לו את הכספים שנגבו ממנו שלא כדין ופיצוי על עגמת נפש. מה נקבע?
לטענת הלקוח, בינואר 2012 התקשרה אליו נציגת בזק בינלאומי והציעה לו להגדיל את מהירות הגלישה באינטרנט. לאחר שאמר לה כי מעולם לא התקשר עם החברה, היא השיבה לו שהוא מחובר לאינטרנט משנת 2006 ומשלם בגין השירות באמצעות הוראת קבע בכרטיס האשראי.
מבירור שערך בבנק, נדהם לגלות, כי בזק בינלאומי אכן חייבה אותו החל משנת 2006 ב-82 שקלים לחודש. בתביעה שהגיש נגד החברה לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, ביקש את השבת מלוא הסכומים שגבתה ממנו לאורך השנים ופיצוי עבור עגמת הנפש שנגרמה לו, ובסך הכל- 17,613 שקלים.
הלקוח טען כי מעולם לא התקשר עם החברה, מעולם לא מסר לה את פרטי כרטיס האשראי ולא חתם על הוראת קבע. בנוסף, הוא מעולם לא קיבל שם משתמש וסיסמא לאינטרנט ולמעשה לא קיבל ממנה כל שירות.
מנגד, טענה בזק בינלאומי כי בשנת 2006 התובע הצטרף מרצונו לשירותי האינטרנט שלה. במסמך שהציגה, הראתה כי במעמד ההצטרפות מסר לנציגתה את פרטיו האישיים, לרבות מספר ת"ז ופרטי אמצעי תשלום. לדבריה, החבילה אליה הצטרף התובע לא הייתה מוגבלת בזמן.
עוד טענה, כי התובע ביצע שימוש רב בשירותי האינטרנט שלה בין השנים 2006-2010, ובכל מקרה- שירות הגלישה באינטרנט אינו מותנה בשימוש בפועל.
החברה הזכירה, כי למרות שקיבל מדי חודש חשבוניות והחיובים הופיעו בפירוט חיובי האשראי שלו, לא טרח התובע לברר את מהותם ולא ביקש להתנתק, אלא כעבור שנים. לכן, אינו יכול כעת להישמע בטענה שהכספים נגבו ממנו שלא כדין.
הייתה התקשרות אך היא הסתיימה מזמן
השופטת עפרה אטיאס דחתה את טענת התובע כי מעולם לא התקשר עם הנתבעת. היא ביססה קביעה זו על כך שהתובע לא הסביר כיצד זה ששמו, כתובתו, מספר תעודת הזהות שלו ופרטי כרטיס האשראי שלו הגיעו לידי הנתבעת. לא ניתן להניח כי היא בדתה את ההתקשרות מליבה, קבעה.
יתרה מזו, מדו"ח פירוט גלישות עולה, כי בתחילת ההתקשרות, עשה התובע שימוש בשירותיה- עובדה המעידה על כך שקיבל ממנה שם משתמש וסיסמא.
ואולם, למרות זאת, קיבלה השופטת את התביעה בחלקה. זאת, משום שההתקשרות עם הנתבעת הייתה לתקופה קצובה, שאמורה הייתה להסתיים ב-2007.
אמנם, המבצע אליו נרשם הלקוח הינו 'ללא התחייבות', אולם הנתבעת לא הוכיחה שפרט זה הובא לידיעת התובע ושהוא הסכים לכך שהעסקה תתחדש אוטומטית.
השופטת הוסיפה, כי הלקוח לא עשה שימוש בשירותי הנתבעת עוד במהלך תקופת ההתקשרות, וטענתה כי הוא לא בדק את חיוביו, לא מקנה לה את הזכות לקבל כספים עבור שירות שלא נעשה בו שימוש.
לבסוף, חייבה השופטת את הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים שגבתה ממנו לאחר סיום החוזה, אך לא ראתה לנכון לפסוק לו פיצוי על עגמת נפש. הנתבעת חויבה בהוצאות של 1,200 שקל.
לפסק הדין בעניין ח'ליל נ' בזק בינלאומי
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.