בקשתו של שוטר להכיר בהחמרה ברעש הקבוע באוזניו נדחתה על ידי וועדה רפואית. בית המשפט קיבל את ערעורו ובפעם השלישית החזיר את התיק לוועדה כדי שתעיין במסמכים הרפואיים ותנמק את החלטתה.
ב-2001 הוכר שוטר כנכה בשיעור 2% בגין פגיעה בשמיעה וטינטון. ב-2016 הוא הגיש בקשה להכרה בהחמרה אך נדחה. לאחרונה קיבלה השופטת עפרה ורבנר את ערעורו והורתה לקצין התגמולים לבחון את החלטתו מחדש. בין היתר היא כתבה שהוועדה הרפואית לא עיינה במסמכים רפואיים ולא הבהירה את החלטתה.
השוטר, יליד 1959, שירת במשטרה בין השנים 1987-2012. במהלך שירותו הוא נחשף לרעש חזק ומזיק של מערכות קשר, סירנות ומטווחים.
ב-2001 הגיש השוטר תביעה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה בגין ליקוי שמיעה וטינטון. תביעתו התקבלה ונקבעו לו1% בגין ליקוי שמיעה ו-1% בגין טינטון לא קבוע.
במהלך השנים שחלפו מאז הוא המשיך להיחשף לרעשים במסגרת תפקידו וב-2016 הגיש בקשה להחמרת מצב. הוא טען ששמיעתו התדרדרה וכמו כן, שהוא סובל כיום מטינטון קבוע ונעזר בכדורים כדי להקל על הרעש התמידי באוזניו.
הוועדה המחוזית דחתה את בקשתו וערעור שהגיש לוועדה הרפואית העליונה נדחה. הוועדה כתבה כי ההחמרה בשמיעה היא קלה ובאה לידי ביטוי רק בתדרים גבוהים ולא בתדירויות הדיבור. עוד היא קבעה שאין הוכחה להחמרה בטינטון. היא הסבירה כי מאחר שמדובר בתלונה סובייקטיבית שאינה נתמכת בממצאים חיצוניים כמו ירידה בשמיעה או אירוע מיוחד, יש להתייחס רק לתלונותיו הראשונות של השוטר שהעידו על טינטון לא קבוע.
השוטר הגיש שני ערעורים והתיק הוחזר לוועדה פעמיים, אך הדחייה נותרה על כנה. ערעור שלישי הוגש באמצעות עו״ד יפתח קיפרמן. בערעור נטען כי הוועדה לא הסבירה האם לצורך הכרה בטינטון קבוע די בירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות, כפי שקיים אצל המערער, או שיש צורך בירידה בשמיעה דווקא בתדירויות הדיבור. בנוסף נטען כי הוועדה לא התייחסה כלל למסמכים רפואיים ולטיפול שקיבל השוטר בגין הטינטון הקבוע.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו״ד דפנה קלמר, הסכים להחזיר את העניין לוועדה הרפואית העליונה בכל הקשור לשאלה מהם הגורמים שעשויים להפוך טינטון בלתי קבוע לקבוע והאם גורם כלשהוא מבניהם מתקיים אצל המערער.
הנכה הספציפי
השופטת עפרה ורבנר מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה את עמדת המערער. היא הבהירה כי על וועדה הקובעת כי קיים טינטון קבוע או הדוחה טענה לטינטון קבוע להתייחס במנומק לתשתית העובדתית ולחומר הרפואי בעניינו של הנכה הספציפי, ולהסביר את החלטתה.
״למרות שעניינו של המערער הוחזר לוועדה לא אחת, כדי שתתייחס ספציפית למסמכים הרפואיים שלו, לרבות הטיפול התרופתי שקיבל במשך השנים, הוועדה לא עשתה כן״, כתבה.
עוד ציינה שופטת כי קיימת החמרה בליקוי השמיעה של המערער בתדירויות הגבוהות אך מהחלטת הוועדה לא ברור האם הדבר יכול לתמוך בקביעה כי הטינטון הוחמר.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהתיק יוחזר לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתתייחס למסמכים הרפואיים ותבהיר האם יש שינויים בתיאור המערער את הטינטון במשך השנים. עוד נקבע כי על הוועדה להבהיר אילו סוגים של החמרה בשמיעה עשויים להשפיע על חומרת הטינטון.
מאחר שמדובר בפעם שלישית בה מוחזר התיק, קצין התגמולים חויב בהוצאות משפט ושכ״ט עו״ד בסך 2,200 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 58562-07-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין