מורכבותם של הסכסוכים המשפחתיים הביאה להקמת בתי המשפט לענייני משפחה, במקביל לקיומם של בתי הדין הדתיים. הסמכויות המקבילות הובילו לתחרות, שבה כל הקודם - זוכה. תזכיר חוק חדש שהוכן במשרד המשפטים מבקש לבטל את מרוץ הסמכויות, ולאפשר לסכסוכים משפחתיים להתנהל על מי מנוחות.
הקמת בתי המשפט לענייני משפחה בשנת 1995 הביאה לאיחוד שלל הסכסוכים בין בני משפחה לדיון בערכאה אחת, שבה יושבים שופטים מיומנים שהתמקצעו בתחום.
אלא שלצד בתי המשפט למשפחה קיימים בתי הדין הדתיים, שלהם סמכות מקבילה לעסוק בנושאים הקשורים לתא המשפחתי. המשמעות היא שבכפוף לתנאים מסוימים, ניתן להגיש תביעות כמו משמורת ומזונות לאחת משתי הערכאות - האזרחית או הדתית.
מצב זה יצר מעין תחרות בין בני זוג המבקשים להיפרד, הקרויה גם בשם "מרוץ סמכויות". משמעותה - שבן זוג שרץ ומקדים להגיש תביעה משפחתית לערכאה השיפוטית הנוחה לו, מקנה לאותה ערכאה את סמכות השיפוט וחוסם את בן הזוג האחר מלהגיש תביעה באותו עניין לערכאה מקבילה.
לפי תזכיר החוק, מרוץ הסמכויות מביא להסלמת הסכסוך, שכן בני הזוג ממהרים להגיש תביעות, במטרה להקדים את בני זוגם. תופעה זו מונעת מבני הזוג לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בדרכים שלוות יותר, כמו גישור, ניהול מו"מ או פנייה לטיפול. המרוץ לעבר הערכאות השיפוטיות, המעביר את הסכסוך האישי והרגשי ישירות לבתי המשפט, עלול ליצור מכשולים ומחסומים בקשרים המשפחתיים ולהקצין את עמדות הצדדים, ובכך מקשה על האפשרות ליישב את הסכסוך. יש לזכור, כי פירוק משפחה וזוגיות גורר השפעות רגשיות על ההליך המשפטי, שכן ככלל, מדובר בצדדים שיצטרכו להמשיך לקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך, אם כהורים לילדים משותפים ואם כשותפים לנכסים ולזכויות.
בתזכיר החוק שהגישה לאחרונה שרת המשפטים ציפי לבני, מתבקש ביטול מרוץ הסמכויות, באופן שבו ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינים המצויים בסמכות מקבילה תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה במידת זריזותו של אחד הצדדים.
חלק מהותי מהתזכיר עוסק בהליך מקדמי להליך השיפוטי, ובניסיון אמיתי ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להתדיינות משפטית, באמצעות העמדת כלים שיסייעו לבני הזוג להגיע להסכמות ולייתר את הגשת התביעות.
אז איך זה עובד?
לפי תזכיר החוק, טרם הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יחויב בעל הדין להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" לאותה ערכאה אליה הוא מבקש להגיש את התובענה. לאחר הגשת הבקשה יזומנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע הרלוונטית, ולצדדים יוצע להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה.
בבקשה יודיע המבקש על דבר הסכסוך, מבלי לכלול בה טענות או עובדות הקשורות בסכסוך. בפגישת המהו"ת יערוך גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני ויעדכן את הצדדים בדבר הדרכים האפשריות לסיום הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.
במהלך הניסיון ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש או בית הדין, ייאסר על הצדדים להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים ביניהם לתקופה מסוימת, על מנת שירכזו את מירב המאמצים להגיע להסכמות. אם לא יגיעו בני הזוג להסדר מוסכם, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיימה פגישת המהו"ת. עם זאת, ובמטרה להדוף את מרוץ הסמכויות, אם פגישת המהו"ת התקיימה בבית הדין הדתי והוגשה אליו תביעה, יוכל בן הזוג האחר להודיע על רצונו שהעניין יידון בביהמ"ש לענייני משפחה. לאחר מכן רשאי בן הזוג הראשון להגיש תביעתו לביהמ"ש, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מהעניינים יידונו בבית הדין הדתי.
עו"ד מיכל פיין, העוסקת בדיני משפחה ואמונה על ניסוח הצעת חוק בנושא, אומרת שמרוץ הסמכויות הוא תופעה שדיני המשפחה בישראל מתמודדים עמה מאז ומעולם לנוכח היעדר הפרדה בין דת למדינה.
"המנגנון המוצע בתזכיר, שנועד לבטל את מירוץ הסמכויות ולסייע בעצירת ההסלמה הבלתי נסבלת והמיותרת בסכסוכי משפחה הוא יוזמה ברוכה. יחד עם זאת, תזכיר החוק רק יוצר מסגרת לחקיקה עתידית, שאותה יש למלא בתוכן. תוכן שעליו שוקדת מזה מספר חודשים ח"כ מרב מיכאלי, באמצעות הצעת חוק מהפכנית מטעמה", מוסיפה עו"ד פיין.
משרד המשפטים מזמין את הציבור להגיש הערותיו להצעה עד ליום ז' בסיוון תשע"ד - 05.06.2014 באמצעות אתר קשרי ממשל: http://www.tazkirim.gov.il/Pages/tazkirim.aspx
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.