ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קיבל בקשת נאמן לביטול פשיטת רגל לאחר שהתגלה כי החייב הסתיר שנוהלו נגדו הליכים פליליים בתקופת ההליך. השופטת: התנהלות החייב בלתי מוסרית והוא לא זכאי ליהנות מיתרונות פשיטת הרגל.
בדצמבר 2011 ניתן צו לכינוס נכסי חייב שצבר חובות בסך 690 אלף שקל, במסגרתו הוא נדרש לשלם 100 שקלים כל חודש. ארבע שנים לאחר מכן, החייב הוכרז כפושט רגל וביקש לפטור אותו מיתרת חובותיו.
הדיון בבקשת החייב נקבע להתקיים בספטמבר 2016, אלא שבסמוך למועד הדיון, הנאמן בפשיטת הרגל גילה להפתעתו שמתנהל הליך פלילי כנגד החייב. לבקשתו, הדיון בוטל עד לאחר שיעביר לבית המשפט עדכון מפורט בנושא.
מבירור שערך הנאמן עלה כי נגד החייב הוגש כתב אישום בגין עבירות שביצעו בשנים 2015-2016 – במקביל להכרזתו כפושט רגל. לפי כתב האישום, החייב הערים על חברה כדי שתעביר לו ולשותפיו ציוד בשווי של יותר מ-5 מיליון תוך התחזות לאדם אחר. זמן קצר לפני הדיון החדש שנקבע, הוא הורשע בעבירות מרמה והתחזות והוטלו עליו 4 שנות מאסר וקנס בסך 40 אלף שקל.
הנאמן עדכן על כך את בית המשפט וביקש שיורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל. לטענתו, לא רק שהחייב הסתיר ממנו את המידע המהותי הזה, אלא שניכר כי מדובר באדם שזלזל בהזדמנות שניתנה לו לשיקום חייו, ובמקום לנצלה בחר לבצע מעשים פליליים שבגינם צבר חוב נוסף.
לשיטתו, מדובר בהתנהגות כל-כך חמורה וחסרת תום לב שהיא מעידה על כך שהחייב לא זכאי להפטר ואף מצדיקה את ביטול הליכי פשיטת הרגל.
בינתיים, החייב כבר החל לרצות את עונש המאסר ולכן לא הגיש את תגובתו לבקשת הנאמן.
בעיטה ביד המושטת לעזרה
בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, השופטת יעל בלכר הסבירה תחילה כי הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות עיקריות: האחת חלוקת נכסי החייב באופן שוויוני בין הזוכים, והשנייה – לאפשר לחייב לפתוח "דף חדש" ולפטור אותו מחלק מחובותיו.
השופטת הוסיפה כי מאחר שבפשיטת רגל הזוכים מקבלים רק חלק מהסכום המגיע להם, מוטלת על החייב החובה לנהוג בתום לב לאורך כל ההליך ואף לאחריו, כך שהתנהלותו נבחנת מעבר להליך עצמו.
במקרה זה, השופטת קבעה כי "התנהלות החייב בביצוע העבירות בגינן הורשע, היא התנהלות בלתי-חוקית, בלתי-מוסרית ובלתי הוגנת, תוך בעיטה במוסכמות יסוד של החברה ואף ביד שהושטה לו לעזרה בהליך".
בהקשר זה, השופטת בלכר הסכימה עם עמדת הנאמן לפיה החייב התנהל בחוסר תום לב בכך שלא ניצל את ההזדמנות השיקומית הטמונה בפשיטת הרגל אלא בחר לבצע עבירות מרמה.
בהמשך, השופטת קבעה כי חוסר תום לבו של החייב התבטא גם בניסיון להסתיר את ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגדו. בתוך כך השופטת הצביעה על בקשת ההפטר שהגיש, בה סיפר כי הוא חי בדוחק וביקש לאפשר לו לשקם את חייו. כל זאת, כשבמקביל הוא ביצע עבירות פליליות.
לפיכך, השופטת קבעה כי החייב אינו זכאי להפטר ויותר מזה, היא הורתה על ביטול כלל ההליכים במסגרת פשיטת הרגל.
- הנאמן בפשיטת הרגל: עו"ד יעקב ישראלי
- שם ב"כ החייב לא צוין בהחלטה
*עו"ד שמואל מיכאל עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין