פשדצקי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בקשה לביטול הליך הפש"ר שהגיש הנאמן, לאחר שמצא כי במהלך ההליך ביצע החייב עבירות פליליות בגינן הורשע ונדון למאסר בפועל (שהחל לרצות לעת מתן החלטה).

כללי

1. החייב יליד 1947. צו כינוס על נכסיו ניתן, לבקשתו, ביום 15/12/2011 והושת עליו תשלום חודשי בסך של 100 ₪ לחודש. הוגשו כנגדו 21 תביעות חוב בסך כולל של כ- 690,000 ₪. ביום 21/8/15 הוכרז החייב כפושט רגל וסמוך לאחר מכן, ביום 12/10/15, הגיש החייב בקשה למתן צו הפטר. דיון בבקשתו נקבע ליום 29/9/16. לפני הדיון עדכן הנאמן, כי נודע לו שמתנהל כנגד החייב הליך פלילי וביקש את ביטול הדיון. בית המשפט הורה על ביטול הדיון ועל הגשת עדכון נוסף מטעם הנאמן.

    

2. הנאמן הגיש עדכון נוסף, שלפיו החייב הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 4 שנים וקנס בסך 40,000 ₪. מעיון בכתב האישום המתוקן עולה, כי העבירות בוצעו במהלך 2015 - ראשית 2016, בעוד החייב מצוי בהליך פשיטת הרגל. הנאמן מדגיש, כי החייב לא עדכן אותו בדבר ההליך הפלילי. רק לאחר שהנאמן שוחח עמו והחייב הבין שהנאמן יודע על ההליך הפלילי נאות לאשר זאת, אישר בפני הנאמן כי שיתף פעולה עם אחרים וטען, שהוא מקבל "גרושים בלבד...". מכאן בקשת הנאמן לביטול ההליך. כתב האישום המתוקן, הכרעת הדין מיום 29/11/16 וגזר הדין מיום 21/3/17 במסגרת ת"פ 1012-03-16, צורפו לבקשה.

    

3. הנאמן סבור, כי בנסיבות אלה, לא רק שהחייב אינו זכאי להפטר, אלא שיש לבטל את ההליך. אמנם החייב מגיש דוחות חודשיים ומשלם את התשלום העיתי כסדרו, אך אין זאת חזות הכל. על החייב להתנהל בתום לב לכל אורך ההליך, וגם לאחר הכרזתו. החייב ביצע עבירות פליליות בגינן הורשע במהלך הליך הפש"ר. הנאשם בחר להתנהל בדרך עבריינית תוך יצירת חובות נוספים במקום לנצל את ההליך לשיקום וכלפי הנאמן ביקש לצייר תמונה שלפיה הוא זקן, תשוש וחולה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם העובדות בכתב האישום ובגזר הדין.

    

4. החייב נדרש להגיב לבקשה (החלטה מיום 27/3/17). לא הוגשה תגובה בחלוף המועד. הנאמן הגיש בקשה למתן החלטה מיום 25/5/17. בית המשפט נתן לחייב שהות נוספת של 7 ימים להגיב לבקשה. או אז הגיב בא כוחו, כי לאחר ניסיונות לאתרו, נמצא כי החייב החל לפני חודשיים לרצות עונש מאסר וכי בנסיבות אלה נבצר ממנו לקבל את תגובתו.

    

5. הנאמן השיב כי הוא מתקשה לקבל שבא כוחו אינו יכול ליצור עמו קשר חרף מאסרו. לגופו של עניין, ממילא חייב בהליכי פש"ר המבצע במהלך ההליך עבירות בגינן הורשע ומרצה עונש מאסר, אינו יכול להסתמך על מאסרו כתירוץ לאי קיום חיוביו ואין לו מקום בהליך הפש"ר, שתכליתו הינה שיקומית.

    

6. הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן ומטעמיו.

    

   דיון והכרעה

   המסגרת הנורמטיבית

7. הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות עיקריות: האחת, להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה; והשניה, לאפשר לחייב שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו. בית המשפט נדרש בהחלטות שונות במהלך ההליך, לאזן בין האינטרסים של נושי החייב לבין האינטרס של החייב "לפתוח דף חדש" כאמור. סוגיית תום ליבו של החייב שזורה כחוט השני בהליך כולו וחולשת עליו.

    

8. על פי הפסיקה "הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע" (ע"א 6021/06 פיגון נ' כנ"ר (9/8/2009) ס' 19 לפסק הדין של כב' הש' פרוקצ'יה).

    

    

9. כפי שהובהר בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ (12/10/15) (ס' 29 לפסק הדין של כב' הש' מלצר):

   "העמדת תום לבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל נובעת מכך ש'אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר' [...]. בבסיס גישה זו מונחת תפיסה שלפיה הליכי פשיטת הרגל ושמיטת החובות המיוחלת בסופם, על דרך של מתן הפטר - הינם בבחינת מעשה "חסד" שהמחוקק התיר אותו. לפי גישה זו, ההפטר הינו אקט בעל היבטים חברתיים ואנושיים, אשר לא ראוי להעניקו למי שהפר את חובתו החוקית-חברתית-מוסרית לנהוג ביושר, בהגינות ובהתאם ל'תקנת הציבור'. לפי גישה זו - לתום הלב בדיני פשיטת רגל יש ערך אינטרינזי, באשר הוא נועד לקבוע רף התנהגות, אשר אם החייב לא עמד בו - תימנע ממנו האפשרות לזכות ב'חסד'. זאת, בשונה מהגישה "השיקומית", המייחסת לעיקרון תום הלב בדיני פשיטת הרגל ערך אינסטרומנטלי ורואה בו כלי לבחינת התנהגותו של החייב בעתיד. לפי הגישה האחרונה דרישת תום הלב נועדה לבחון האם במקרה קונקרטי קיים סיכוי טוב שהחייב ישתקם, כך שייתכנו מצבים שבהם חרף קיומם של ליקויים בהתנהלותו של החייב במסגרת ההליך - יהיה מוצדק להפטיר אותו מחובותיו".

    

    

10. כפועל יוצא של תכלית ההליך והשיקולים העומדים ביסודו, נבחן תום הלב מנקודת מבט רחבה שאיננה מוגבלת לדלת אמותיו של ההליך עצמו או לנסיבות הכניסה להליך או יצירת החובות. כך נקבע בפסק הדין בע"א 7092/13 ד.מ הנ"ל:

    "28. [...] המושגים: "חוסר תום לב" ו-"שימוש לרעה בהליכי משפט", הם "מושגי-שסתום". עמימותם מאפשרת לבית המשפט גמישות ומחייבת ליצוק להם תוכן קונקרטי בכל מקרה ומקרה לגופו, לפי נסיבותיו הפרטניות, וזאת תוך ביצוע האיזון הנדרש בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המונחים על כפות המאזניים. חרף כלליותם של המושגים האמורים, ניתן עדיין בהחלט לומר כי ל"שימוש חסר תום לב" בהליך משפטי (ובכלל זה גם בהליכי פשיטת רגל) תיחשב, ככלל: התנהלות בלתי-חוקית, בלתי-מוסרית, לא-ישרה, או לא-הגונה, אשר איננה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המקובלות בחברה ועם התכלית שזכות הגישה לערכאות נועדה להגשים, בהקשר הקונקרטי שבו מדובר, או נוגדת את "תקנת הציבור". "תקנת הציבור" מגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה. משמעה הוא: "הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת לקיים, לשמר ולפתח", ואחד מכלליה הוא שלא יצא חוטא נשכר..."

     

     

11. עוד יש להדגיש כי על פי ההלכה, תום ליבו של החייב נבחן לכל אורך ההליך, גם לאחר ההכרזה כפושט רגל ועד לשלב ההפטר, ואף לאחריו. בית המשפט רשאי גם לבטל הכרזתו של חייב כפושט רגל ואף לבטל את הליך הפש"ר, כשנמצא שהחייב התנהל בחוסר תום לב. כך נפסק בע"א 6021/06 פיגון הנזכר לעיל (ס' 21):

    "תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם. כך לעניין מתן צו הכינוס [...]; כך לעניין מתן ההכרזה על פשיטת הרגל [...]; כך לעניין אישור הסדר עם נושים (סעיף 35(ה)-(ז) לפקודה[...]; וכך לעניין ביטול הכרזת פשיטת רגל שכבר ניתנה כאשר החייב נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל [...]. הנה כי כן, בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, מהווה תום הלב של החייב תנאי מהותי לקבלת הסעד המבוקש, והעדר תום לב עלול להביא לא רק לסירוב להיענות למתן הסעד, אלא להוביל גם לביטולו של סעד שכבר ניתן (סעיפים 37, 54-55 לפקודה)".

    ראו גם: ע"א 307/12 בלום נ' הכנ"ר (14/8/12); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר (4/5/03).

     

    מן הכלל אל הפרט

12. החייב ביצע עבירות פליליות בגינן הורשע, בעודו בהליך הפש"ר ונגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 4 שנים שאותו החל לרצות.

     

13. מעיון בכתב האישום המתוקן, הכרעת הדין וגזר הדין עולה, כי העבירות שביצע החייב הן עבירות מרמה שבוצעו במהלך 2015 עד ראשית 2016, ב- 16 הזדמנויות שונות, תוך שהחייב מתחזה לאחר וקשר קשר עם אחרים שאת זהותם לא הסכים לחשוף לצורך ביצוע העבירות. במעשיו של החייב ביחד עם הקושרים האחרים, קיבלו במרמה מחברה שניהלה המתלוננת, ציוד בשווי של למעלה מ- 5 מיליון ₪ (בגינו שולם פחות מ- 1.5 מיליון ₪).

     

14. בגזירת עונשו של החייב קבע בית המשפט, בין היתר:

    "אין צורך להרבות במילים על החומרה שבביצוע המעשים שהנאשם היה שותף להם. מניתוח הנסיבות ברור שהנאשם אינו יוזם הרעיון של המרמה, היו מעורבים כאן גורמים נוספים שחברו יחד לבצע עבירת מרמה מתוחכמת תוך שימוש במסמכים מזויפים, ולא מן הנמנע שהיה גם שיתוף פעולה של גורמים בתוך החברה עצמה, אם כי זה לא הוכח בחקירה. יחד עם זאת, משסירב הנאשם לנקוב בשם שותפיו לעבירה או בשם שולחיו, אין מנוס אלא לראותו כמי שלקח אחריות לביצוע העבירה בעצמו, שהרי לא ייתכן מצד אחד להתחשב בנאשם כאל דמות פיקטיבית בלבד שעומדת בחזית העבירה, ולגזור עליו כתוצאה מכך עונש קל, ומצד שני העבריינים העיקריים לא ייחשפו. אם הנאשם מעדיף שלא לגלות את שמות שולחיו, זוהי זכותו, אולם אז עליו לשאת באחריות כמבצע עיקרי של העבירה. מדובר כאן בקשירת קשר להונות את החברה ולגנוב ממנה מוצרים בשווי של מעל 5 מיליון ₪, תוך תשלום של כ - 1.5 מיליון ₪ בלבד, באופן שהחברה נותרה בגירעון של למעלה מ- 3.5 מיליון ₪, דבר שהביא אותה לקשיים ניכרים בתזרים המזומנים, לחוסר אפשרות לקבל אשראי בבנקים ולמצב כלכלי קשה וחוסר אמון בה מצד ספקים שונים. התחכום שהתגלה כאן, מעשי המרמה הרצופים שאירעו ב-16 הזדמנויות שונות, סכום המרמה הגבוה, מעמידים את עבירת המרמה של הרף הגבוה שלה" (עמ' 4, ש' 1-18 לגזר הדין).

     

    דברי בית המשפט באשר לחומרת מעשיו של החייב מדברים בעד עצמם ואינם נזקקים לביאור נוסף.

     

15. כאמור, תום הלב נבחן מנקודת מבט רחבה יותר מאשר התנהלותו בקשר עם ההליך עצמו או ביצירת החובות. תשלום הצו החודשי והגשת דו"חות דו-חודשיים אינם חזות הכל. החייב נהג בחוסר תום לב בכך שחבר לאחרים לביצוע עבירות מרמה חמורות בעודו מצוי בהליך פש"ר (לאחר הכרזתו כפושט רגל או סמוך לפני כן) . החייב בחר שלא לנצל את האפשרות השיקומית שהונחה בפניו, אלא בחר להתנהל בדרך עבריינית. התנהלות החייב בביצוע העבירות בגינן הורשע, היא התנהלות בלתי-חוקית, בלתי-מוסרית ובלתי הוגנת, תוך בעיטה במוסכמות יסוד של החברה ואף ביד שהושטה לו לעזרה בהליך. אין כל הצדקה, אפוא, שיזכה לחסדיה של החברה בדמות הגנות הליך זה, לרבות הפטר. גם בהיבט השיקומי אין הצדקה להיוותרותו של החייב בהליך בנסיבות כאמור. למקרה אחר שבו בוטל הליך פש"ר לאחר הרשעה בעבירה שבוצעה במהלכו, ראו פש"ר (חי') 12988-10-09 לוי נ' כנ"ר (14/5/15), כב' הש' שרעבי.

     

16. ממילא התנהל החייב בחוסר תום לב גם בהיבט הצר והמצומצם יותר של ההליך עצמו. החייב הגיש בקשה למתן הפטר חלוט ביום 12/10/2015 שנתמכה בתצהיר, לא ציין דבר בכל הקשור לעבירות שביצע, טען כי הוא חי בדוחק ובצמצום וביקש כי בית המשפט יאפשר לו לנסות לשקם את חייו בשעה שלפי כתב האישום (שבעובדות המתוארות בו הודה והורשע על פיו), מעשיו נעשו כבר החל מ"עובר לחודש יוני 2015" (עוד קודם להגשת הבקשה להפטר). החייב נמנע מלדווח לנאמן על קיומו של ההליך הפלילי גם לאחר שהוגש כתב אישום ויצר מצג מטעה ביחס להתנהלותו ולמצבו. כמו כן, יצר חוב חדש בגין הקנס שהוטל עליו בסך של 40,000 ₪, בעודו בהליך. יתר על כן, כמפורט לעיל, החייב לא הגיב לבקשה לביטול ההליך. בא כוחו טען כי אינו יכול ליצור עמו קשר במאסר. זוהי טענה קלושה ומכל מקום, אין ליתן בידי החייב את מושכות ההליך. כאמור, החייב ממשיך לשלם את צו התשלומים ומגיש דו"חות. נמצא, כי ברצותו ולפי נוחותו, הוא מקיים חלק מחובותיו בהליך וברצותו, נמנע מכך ולא ניתן ליצור עמו קשר.

     

17. בנסיבות אלה ומהטעמים האמורים, אין כל מקום שהחייב יזכה להגנות הפקודה ולהפטר. יש להורות על ביטול ההליך כמבוקש, וכך אני מורה. צו הכינוס לרבות צו עיכוב ההליכים מבוטל בזה. צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד ליום 15/11/17 ואז יבוטל.

    הנאמן ימציא את ההחלטה לנושים.

    המזכירות תדוור לצדדים.

    ניתנה היום, ב' אלול תשע"ז, 24 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.