איש העסקים ניצח את רשות המיסים בערעור שהגיש על החלטת פקיד השומה. בפסק הדין התקבלה טענתו כי כשקיבל את המניות הוא לא היה תושב ישראל, אף שילדיו ואשתו גרו בארץ
השופט הרי קירש קיבל לאחרונה ערעור של זאב לדרמן שהיה מהמשקיעים הראשונים בחברת וויקס הישראלית. לדרמן מכר מניות של החברה בשנים 2011 ו-2014, מה שהניב לו רווח הוני של 10.5 מיליון שקל. פקיד השומה ביקש למסות את הרווחים בטענה כי במועד קבלת המניות הוא היה תושב ישראל. השופט קירש השתכנע כי במועד זה לדרמן היה עדיין תושב ארה״ב וקבע כי מגיע לו פטור.
פקודת מס הכנסה קובעת כי על רווח הון ממכירת מניה בחברה ישראלית יוטל מס בישראל, בין אם המוכר הוא תושב ישראל ובין אם הוא תושב חוץ. לכלל זה יש חריג שלפיו תושב חוץ פטור ממס על רווח הון שצמח לו ממכירת מניה של חברה ישראלית, אם במועד רכישת המניה הוא היה תושב חוץ.
על יישום חריג זה התעוררה מחלוקת בין איש העסקים זאב לדרמן לבין פקיד השומה.
לדרמן נולד בארה״ב. ב-1973 הוא עלה לישראל עם הוריו ואחיו. ב-1990 עזב את ישראל ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד שם הכיר את אשתו, אזרחית ישראלית.
ב-1999 נולד בנם. ב-2002 נולד לבני הזוג ילד נוסף בישראל. לאחר תקופה קצרה בה גרו הילדים והאישה בארה״ב, האישה עברה לגור בישראל עם שני הבנים. בתקופה זו לדרמן חי בטקסס.
ב-2006 השקיע לדרמן בוויקס ובתמורה הוענקו לו המניות.
לדרמן טען בערעור כי חזרתו לארץ קרתה רק בספטמבר 2009 עת החליט לתקן את קשריו עם אשתו וילדיו ולנוכח הפסדים רבים שנגרמו לו בגין המשבר הפיננסי שפקד את ארה״ב.
פקיד השומה טען מנגד כי לדרמן חזר לגור בישראל ב-2002, קודם קבלת המניות של וויקס, ולכן הוא לא זכאי לפטור. לדבריו, החל משנה זו ועקב מגורי הילדים והאישה בארץ, בסיס חיי המערער נמצאו בישראל.
מירב הזיקות
השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת לדרמן. ״הכרעה בערעור כרוכה בבירור עוצמת השתייכותו של המערער לישראל בתקופה הנדונה. יש לאתר את 'נקודת המפנה', שלאחריה מירב זיקותיו נמצאו בישראל״, כתב.
הוא ציין כי לצורך קביעת מרכז חייו של אדם בתי המשפט מייחסים חשיבות למקום מגורי המשפחה. אך לא מדובר באינדיקציה מכרעת או יחידה וכל מקרה נבחן לפי מכלול נסיבותיו הייחודיות. כך, ייתכן מצב בו למשפחה גרעינית יהיו מרכזי חיים נפרדים.
בין היתר כתב השופט כי במבט כולל על נוכחות המערער בארץ בשנים 2000 עד 2009 ניתן לזהות קפיצה במספר הימים בשנת 2009 שבה לטענתו חזר לארץ.
השופט ציין עוד כי בתקופה הרלוונטית ללדרמן היו בתי קבע הן בארה״ב והן בישראל כך שלא מדובר באינדיקציה. עם זאת, הוא ייחס משקל ממשי לכך שמרכז פעילותו העסקית של לדרמן היה בארה״ב, ולעדותו כי הקריירה הייתה ראשונה בסדר עדיפויותיו.
השופט כתב עוד כי לנוכח ההפרדה הגיאוגרפית בקרב המשפחה לא היה מקום לייחס משקל גבוה מדי לכך שהאישה והילדים שבו לגור בישראל.
בנסיבות אלה קיבל השופט את הערעור וקבע שלדרמן פטור ממס על רווחי מכירת המניות.
פקיד השומה חויב בהוצאות של 25,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 41182-01-19
- ב״כ המערער: עו״ד עדי מנטל
- ב״כ המשיב: עו״ד מאיר פורת מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
יגאל שגיא, עו״ד ורו"ח
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין