ההורים ביקשו למלא אחר משאלתו של בנם להביא ילד לעולם. בית המשפט המחוזי קבע שלפסק הדין השלכות מרחיקות לכת וכי הוא נוגד את הוראות החוק והפסיקה
לפני כחצי שנה התקבלה תביעה שהגישו הוריו ואחותו של צעיר שנפטר מסרטן ונקבע כי הם יכולים להשתמש בזרעו על מנת להביא ילד בפונדקאות, וכי לאחר מכן האחות ובעלה חשוכי הילדים יאמצו את התינוק. ערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה התקבל לאחרונה. שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה קבעו כי הבאת התינוק לעולם, מבלי שיש לו קשר פיזיולוגי או ביולוגי להוריו המיועדים, היא פעולה המנוגדת לחוק ולהלכה הפסוקה, וכי היא כובלת את שיקול הדעת של בית המשפט והגורמים המקצועיים.
המנוח הלך לעולמו ממחלת הסרטן בהיותו כבן 38 שנה. הוא לא היה נשוי וללא בת זוג. הוריו ואחותו (יחד עם בעלה) תבעו לאפשר להם לעבור הליך פונדקאות מלא, תוך שימוש בזרע המנוח ובתרומת ביצית, שבסופו יינתן צו אימוץ שלפיו האחות ובעלה הם ההורים המאמצים.
בית המשפט למשפחה בקריות קבע ביוני 2021 כי לנוכח רצונו הברור של המנוח להעמיד צאצאים לאחר מותו, אף בהיעדר בת זוג קבועה, יש להתיר למשפחת המנוח לבצע הליך פונדקאות בחו"ל תוך שימוש בזרעו של המנוח ובתרומת ביצית. עוד נקבע כי בסיום ההיריון ולאחר הלידה, יש לאפשר לאחות המנוח ובעלה, חשוכי הילדים, לעתור לקבלת צו אימוץ ביחס לקטין, והצו יינתן לאחר קבלת תסקיר מעודכן ובכפוף לבדיקת טובת הקטין.
בערעור טען היועץ המשפטי לממשלה כי קביעה מראש שלפיה הקטין יאומץ על ידי אחות המנוח ובעלה, כשלאף אחד מההורים אין קשר גנטי או ביולוגי אליו, עומדת בניגוד להוראות הדין הישראלי.
לדבריו, הפעולה נוגדת את חוק הסכמים לנשיאת עוברים וחוק האימוץ, תוך שהוא מתיר הלכה למעשה הולדת תינוק לצורך מסירתו לאימוץ ופותח פתח לסחר בילדים.
עוד לטענתו, פסק הדין נוגד את ההלכה הפסוקה שלפיה, ככלל, בת זוגו של אדם שנפטר, והיא בלבד, רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא.
ההורים והאחות טענו בין היתר כי אמנם ההורות העתידית המתבקשת אינה מבוססת על זיקה גנטית או על זיקה פיזיולוגית, שכן אחות המנוח אינה צפויה לשאת את ההיריון וממילא הזרע אינו של בעלה אלא של אחיה המנוח, אולם אין בטעמים אלה כדי למנוע הכרה בהורות על בסיס אימוץ הילוד העתיד להיוולד.
קטין תיאורטי
השופטת אספרנצה אלון קיבלה את הערעור. היא ציינה בין היתר כי פסק הדין משמעותו, הלכה למעשה, החלטה מראש לאימוץ יילוד עתידי שטרם נולד ולבטח טרם נמסר לאימוץ.
לדבריה, החלטה זו סותרת את חוק האימוץ הישראלי שקובע הליך המוסדר בקפדנות ומקנה מעמד של הורות לאנשים נעדרי קשר גנטי או פיזיולוגי לילד.
זאת ועוד, פסק הדין סותר את הלכת בית המשפט העליון שלפיה רק לבת זוג קיימת האפשרות להביא לעולם ילד מזרעו של בן זוגה המת, בתנאים מסוימים.
עוד קבעה השופטת כי לא היה מקום לנהל דיון על "טובת הקטין", ובכלל זה לבחון את מסוגלותם ההורים של האחות ובעלה, באין עדיין כל קטין אלא רק "קטין תיאורטי".
השופטת הוסיפה כי ההסדר כובל את הנפשות הפועלות והגורמים המקצועיים, לרבות את גורמי הרווחה ואף הערכאה השיפוטית שעתידה לאשר את הליך האימוץ.
השופטים חננאל שרעבי וניצן סילמן הצטרפו לפסק הדין.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ היועמ"ש: עו"ד תמי בר-אל מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי
- ב"כ המשיבים: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר
עו"ד ד"ר דבורה אביטבול
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין