לפסק הדין בעניין אי.אמ.איי.מיוזיק פאבלישינג ישראל בע"מ ואח' נ' וואלה תקשורת בע"מ ואח'
האם אקו"ם כבעלת הזכות להעניק רישיונות לביצוע פומבי של יצירות רשאית להעניק רישיון לשימוש ביצירות לצרכי פרסומת ? בשאלה זו ושאלות נוספות דן בית המשפט המחוזי בת"א במסגרת תביעה שהגישו מוציאות לאור כנגד וואלה וקוקה קולה.
בתחילת פסק הדין, ציינה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, כי המחלוקת חורגת מגדר התביעה ומאפיינת את הניסיון המשפטי להדביק את צעדי הענק של הטכנולוגיה האלקטרונית.
התובעות, ובהן חברת EMI העוסקת בהוצאה לאור של מוזיקה ומייצגת מלחינים וכותבים ידועים ומוכרים, טענו כי אקו"ם התקשרה בהסכם עם וואלה, המעניק לה את הרישיון לביצוע פומבי של היצירות, ובעקבות זאת התקשרה וואלה עם קוקה קולה בהסכם שנועד להסדיר הקמת אתר בשם "My Music - אתר המוזיקה של קוקה קולה" בפורטל של וואלה, ואשר לטענת התובעות, הפך למעשה למסע פרסום רחב ממדים של קוקה קולה, על ידי יצירת קשר בין הסמליל של קוקה קולה והשם My Music , לבין האמנים והשירים שהושמעו באתר. לטענת התובעות, אקו"ם ו-וואלה התעלמו ממגבלת הרישיון בעניין הזכויות ביצירות כל הנוגע לשימוש ביצירות לצרכי פרסומת.
וואלה, קוקה קולה ואקו"ם (כצד ג'), הכחישו בתוקף כי מדובר בפרסומת לקוקה קולה וטענו כי מדובר בחסות קבועה, שאינה מצריכה הסכמה מראש. בנוסף נטען, כי מדובר היה במעין "רדיו אינטרנטי", אשר ניגן יצירות מרפרטואר אקו"ם מבלי שלגולש היתה יכולת לקבוע את זהות השירים כך שלא נעשה שימוש ביצירה ספציפית בהקשר לקוקה קולה.
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבעה כי האתר שכונה "אתר המוסיקה של קוקה קולה" היה מעוטר בצבע אדום המזוהה עם קוקה קולה ובעיצוב הגראפי של קוקה קולה, לגולש ניתנה האפשרות להפעלה אינטראקטיבית של האתר (גם אם לא מדובר באפשרות לבחור שיר מסוים בשיטת music on demand), ומשכך אכן נוצרה זהות או "כריכה" בין המוזיקה ששודרה באתר לבין מוצרי קוקה קולה.
השופטת דחתה את הטענה כאילו מדובר ב'חסות', וקבעה כי גם אם אין כאן "פרסומת מסורתית", הרי שמדובר בפרסומת לכל דבר ועניין.
אמנם, כך נפסק, בהסכמים שבין אקו"ם לבין היוצרים לא נכלל סייג המחייב את אקו"ם לקבל מראש את אישור היוצר/בעל הזכויות, לשימוש ביצירתו למטרות פרסומת, אולם כוונת הצדדים, כפי שעולה מהמסמכים והעדויות שהוצגו בפני בית המשפט, היתה שלא לאפשר מתן היתר לשימוש ביצירה לפרסומות ללא הסכמה כאמור.
"מסתבר, כי איש לא חשב על האפשרות שוואלה תעניק לקוקה קולה, או למותג אחר, את זכות השימוש בכל הרפרטואר של אקו"ם, ללא קבלת הסכמתם של אקו"ם והסכמת היוצר. משהוברר כי כך אירע, קפץ על וואלה רוגזה המוצדק של אקו"ם, והיא דרשה פיצוי כספי על ההפרה הבוטה של ההסכם ת/2. אלא שלא רק את ריבה אקו"ם רבה, אלא גם את ריבם של היוצרים והמחברים - הם הנפגעים האמיתיים, שדעתם לא נשמעה והסכמתם לא התבקשה, לכריכה בין המוזיקה שיצרו לבין המותג קוקה קולה" כתבה השופטת, והמליצה לצדדים להסדיר את המחלוקת הכספית ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט.
לפסק הדין בעניין אי.אמ.איי.מיוזיק פאבלישינג ישראל בע"מ ואח' נ' וואלה תקשורת בע"מ ואח'
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.