אף שלא גרו באותה דירה – ידועה בציבור תירש את בן זוגה

בני הזוג ניהלו קשר של כ-18 שנה. מספר שנים טרם פטירת האיש עברה האישה לגור אצל בנה בשל מחלתה. בית המשפט הבהיר כי ״אין מתכונת אחת של ״חיי משפחה״.

השופטת רותם קודלר עיאש קיבלה לאחרונה בקשה לצו ירושה שהגישה ידועה בציבור לאחר פטירת בן זוגה ב-2015. היא דחתה את התנגדות בנו של האיש שטען שהאישה ״נטשה״ את אביו בשנותיו האחרונות. השופטת התרשמה שבני הזוג ראו עצמם מחויבים זה לזו עד לרגע האחרון, אף שבשל אילוצי מחלתה של האישה לא חיו יחד.

למנוח היו ששה ילדים. חמישה מתוכם הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת אחד הבנים. הבן היורש הגיש התנגדות לבקשתה של בת הזוג לרשת יחד עמו את המנוח.

הוא טען כי האישה לא הייתה ידועה בציבור של אביו. לדבריו, מערכת היחסים בינה לבין אביו היתה מושתתת על הסכם מ-1997 בו התחייבה לחיות עמו ״בטוב וברע״. עם זאת, לטענתו הבן, היא נטשה את אביו 5 שנים טרם פטירתו ועברה לגור בנפרד.  

האישה הסבירה כי במהלך שנת 2013, כשנתיים טרם פטירת המנוח, חלתה בסרטן ונאלצה לעבור טיפולים קשים. נוכח גילה וגילו של המנוח הם החליטו שהיא תישן אצל בנה והמנוח יגיע אליה לשם במשך היום. לדבריה, הוא ביקר אותה מידי יום, הסיע אותה לטיפולים רפואיים ולעתים קרובות הם נסעו יחד לדירה בה גרו קודם לכן.

האישה הדגישה כי היא והמנוח קיימו חיי משפחה ומשק בית משותף בשתי דירות מגורים והקשר ביניהם היה קשר של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות. היא הפנתה לפסיקה שלפיה מגורים תחת אותה קורת גג אינם כלל יחיד לקביעת מערכת יחסים של ידועים בציבור.

היה מבועת שתעזוב אותו

השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט למשפחה באשדוד קיבלה את עמדת האישה. היא הבהירה כי לצורך הוכחת קשר של ״ידועים בציבור״ יש לברר שני יסודות: חיי משפחה וניהול בית משותף. לעניין זה לדבריה יש להתחקות אחר תפיסתם הסובייקטיבית של בני הזוג עצמם ולא אחר האופן שבו ״הציבור״ תופס את מערכת היחסים ביניהם.

השופטת פסקה כי לא יכולה להיות מחלוקת שהשניים ראו עצמם כבני זוג לכל דבר וענין עד לרגע האחרון. כך, במשך שנים הם חיו יחד בדירת המגורים של המנוח ואף לאחר שהאישה עזבה בשל אילוצים רפואיים הם קיימו קשר זוגי, ערבות הדדית ומסירות בדיוק כפי שהתחייבו זה כלפי זה בהסכם.

היא ציינה כי בתמלול שיחה בין המנוח לילדיו האב מעלה מספר פעמים את חששו כי האישה ״תעזוב אותו והוא יישאר לבד כמו כלב״. עבור המנוח האישה הייתה בת זוג, שותפה לחיים ויותר משפחד מילדיו שיכעסו עליו בהקשרים כלכליים היה חרד ומבועת מהאפשרות שהאישה תחליט לעזוב אותו, כתבה השופטת.

״לא ניתן לא צריך לקרוא לכלל בני הזוג ביקום להתכנס לאותן הגדרות של זוגיות ותנאים לקשר״, הבהירה השופטת. היא כתבה כי אין מתכונת אחת של ״חיי משפחה״ והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם, השכלתם, השקפת עולמם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וכדומה.

בסיכומו של דבר  דחתה השופטת את התנגדות הבן וקיבלה את הבקשה לצו ירושה שהגישה האישה.

הבן חויב בהוצאות בסך 25,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 55305-05-16

• ב״כ המתנגד: עו״ד ישראל דולינגר
• ב״כ המשיבה: עו״ד בנימין הנר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.