צעירה בת 29 טענה שהאלימות שספגה מאביה בילדותה גרמה לה נזק נפשי. היא תבעה ממנו מעל חצי מיליון שקל אך בית המשפט התרשם שלאב לא הייתה כוונה להזיק ופסק לטובתה 9,000 שקל.
השופטת שירי היימן מבית המשפט למשפחה בקריות קיבלה לאחרונה חלקית תביעה שהגישה צעירה בת 29 נגד אביה. היא קבעה שהתובעת גדלה באווירה קשה שהותירה בה נכות נפשית מסוימת. עם זאת נקבע שהאב פעל מתוך רצון להיטיב עם בתו ובנסיבות אלה אין לחייב אותו בסכומי העתק שדרשה הבת.
התובעת היא בתו השנייה של האיש, מתוך ארבע בנות. הוריה התגרשו ב-2015, כשנה לפני הגשת התביעה.
התובעת סיפרה כי אביה התנהג אליה לאורך שנות ילדותה באלימות פיזית ומילולית ובמקביל הרעיף עליה מתנות כדי שהאמת לא תיחשף, מה שגרם לה לנכות נפשית קשה.
היא ציינה כי אביה סבל מהתקפי זעם, העיף חפצים בבית, היכה וקילל. לדבריה, עד גיל 17 אביה נהג להעמיס אוכל בצלחתה, לשבת לידה עם סטופר ולהכריח אותה לסיים את הצלחת בשתי דקות.
עוד היא תיארה אירוע בו ביקשה לרכוש כרטיסים להופעה בתל אביב ובתגובה אביה סטר לה ובעט ברגליה. היא הוסיפה כי באחד הימים לאחר שהתקלחה, סגרה את דלת חדרה והאב עקר את הדלת ממקומה.
לטענתה, בנוסף לאלימות הפיזית, הוא נהג להשפיל אותה ולקלל אותה בפני אחרים ולומר לה כי מבחינתו ״היה אפשר לוותר עליה״ וכי ״היא לא תגיע לשום מקום״. היא תבעה פיצוי בסך של 560,000 שקל.
הנתבע הכחיש את הדברים וטען כי התביעה נולדה רק משיקולי נקמנות בגלל שהתגרש מאמה של התובעת והתחתן מחדש. הוא הפנה לסתירות בגרסת התובעת ולסיכומי טיפול זוגי שבהם לא העלתה גרושתו כל טענה על אלימות מצדו כלפיה או כלפי הבנות.
לדבריו, אמנם התובעת גדלה במציאות בה ההורים לא הסתדרו ביניהם אך הצעקות והמריבות היו בעיקר עם אמה. הוא הדגיש כי התובעת הייתה תלמידה מצטיינת והיא מתפקדת היטב בכל מישורי החיים.
מערכת יחסים קרובה
השופטת שירי היימן כתבה בפתח דבריה כי יש להיזהר מהחלת דיני הנזיקין במסגרת יחסים פנים משפחתיים מהחשש למדרון חלקלק.
היא ציינה כי לא הוכח שהאב נהג באמצעים אלימים וחריגים בנושא האוכל מלבד הנוהג לשבת ליד התובעת ולספר לה סיפורים כדי שתאכל. בדומה, התובעת לא הוכיחה אירועים אלימים אחרים והעלתה גרסאות לא אחידות.
השופטת הוסיפה כי מחומר הראיות עולה שבין האב לבנותיו הייתה מערכת יחסים קרובה, הן שיתפו אותו בענייניהן והוא דאג להן כלכלית ונפשית וניכר כי רק לאחר הגירושין חל שינוי לרעה ביחסים בין הצדדים.
עם זאת, השופטת התרשמה כי האווירה בה גדלה התובעת הייתה נוקשה ואלימה לפרקים. ״בצד המעורבות הרבה של ההורים והדאגה לצרכיהן הפיזיים והנפשיים של הבנות, היו מקרים של אלימות מילולית, שבירת חפצים, צעקות״.
היא הוסיפה כי ״ההורות הייתה הורות קשה, לא נכונה, בעייתית״ אך לא המעשים לא נבעו מכוונת זדון.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי דיני הנזיקין אינם הכלי המתאים לטיפול במקרה וחובתו של הנתבע לסייע לבתו להתגבר על קשייה נובעת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
״סכום של 9,000 שקל שישלם הנתבע לתובעת יהווה השלמה הולמת לטיפול נפשי נוסף שהיא עשויה להזדקק לו לאחר שזכאותה לטיפול נפשי ציבורי תפקע״, סיכמה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד אבי אמר, עו"ד אורטל רונן
- ב״כ הנתבע: עו"ד חלי רופא, עו"ד אריאלה מיכלין
עו״ד שמעון בר לב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין