ביהמ"ש המחוזי הסביר שהצו יבוטל בעקבות התחייבות בעלה של החייבת לצאת לשליחות בחו"ל תמורת מלגה בסך 100 אלף שקל, כך שאם לא יתיר לה לצאת מהארץ ייווצר חוב נוסף. לאישה הותר לעזוב לשנתיים תוך הגדלת התשלום החודשי לנושיה.
פושטת הרגל הגישה ביוני 2015 בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שישהה את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליה למשך שנתיים, מכיוון שהיא אמורה להצטרף לבעלה לשליחות באיטליה.
מוגבלים ליציאה מהארץ?
פנו ל - עורך דין פשיטת רגל
החייבת הסבירה שבתמורה למלגה שקיבל התחייב בעלה לצאת לשליחות עם משפחתו לחו"ל והיא התחייבה לעבוד כגננת ללא תמורה. ביטול הנסיעה כרוך בהשבת המלגה שקיבל, בסך 100 אלף שקל, דבר שיגרור את שניהם לחובות נוספים.
חובות האישה לנושיה עומדים על 232,700 שקל, אותם היא משלמת בתשלום חודשי בסך 200 שקל. היא הציעה בתמורה להשהיית הצו, יוטל שעבוד על דירת אחותה השווה למעלה משני מיליון שקל.
כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) התנגד לבקשה, והסביר שצו עיכוב היציאה לא הוטל על החייבת כעונש אלא נועד למנוע בריחה מנושים ולאפשר פיקוח הדוק על התנהלותה הכלכלית. לדעתו אמנם זה לגיטימי לבקש את ביטול הצו, אך החייבת צריכה להראות איזו תועלת תצמח מכך לנושים שלה.
בעקבות זאת, הציעה החייבת גם ערבות של שני ערבים, וטענה שהתועלת תבוא לידי ביטוי בכך שלתיק לא יצטרף נושה נוסף – נותן המלגה. היא גם ביקשה לצאת לשבועיים מוקדמים כדי להכיר את המקום בו היא אמורה להתחיל לעבוד.
ביהמ"ש אפשר זאת לחייבת כדי שלא לסכל את הנסיעה לשליחות במקרה שבקשתה תתקבל. ביולי, לאחר שהשבועיים הסתיימו והחייבת חזרה מאיטליה, החל דיון מחודש בבקשתה המקורית.
המנהל המיוחד הממונה על הטיפול בנכסיה של החייבת התנגד לביטול הצו, וטען שמהלך כזה נוגד את מטרת הליכי פשיטת הרגל. גם הכנ"ר שב על התנגדותו.
נסיבות מיוחדות
הרשמת עירית כהן הבינה את התנגדותם של הכנ"ר והמנהל המיוחד מאחר שאכן, הימצאות החייבת בחו"ל, תקשה עליהם לקיים חקירות בעניינה, לפקח על התנהלותה ולהטיל עליה סנקציות במידה שלא תשתף פעולה עם ההליך. יחד עם זאת, המקרה הזה חריג לדעתה ומצדיק את קבלת הבקשה.
את המלגה קיבלו החייבת ובעלה תוך התחייבות ששניהם ייצאו לשליחות, ואם לא תתאפשר נסיעת החייבת, שניהם יחויבו בסכום המלגה, שעומד על כמחצית מחובותיה לנושים, הסבירה השופטת.
בהמלצת ביהמ"ש, החייבת גם הסכימה להגדיל את סכום התשלומים החודשי לנושים פי ארבעה – מ-200 שקל ל-200 יורו, הסכום אותו היא אמורה לקבל כדמי כיס בתקופת השהות באיטליה.
לכל זה מצטרפת הרמיזה שנאמרה בדיון שחובותיה בכלל נוצרו על ידי אביה, ולא על ידה.
בשל האמור, קבעה הרשמת כהן שצו התשלומים של החייבת יוגדל ל-1,000 שקל ושצו עיכוב היציאה יבוטל למשך שנתיים. זאת, בתנאי שהחייבת תבטיח את חזרתה לארץ בהעמדת שני ערבים בעלי הכנסה קבועה, שיתחייבו לשאת בחובותיה אם לא תשוב לישראל ויסכימו שבמהלך התקופה תעוכב יציאתם מהארץ.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד ענבל מרזוק עוסקת בדיני פשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין