תביעה אזרחית שהגישו ההורים וילדיהם נגד האיש לאחר הרשעתו התקבלה באחרונה. השופט איל באומגרט הדגיש את הסבל העצום שהיה מנת חלקם, במיוחד על רקע השתייכותם לקהילה חרדית סגורה.
לפני כשלוש שנים הורשע אדם בביצוע מעשים מגונים בשלושה אחים בני פחות מ-14 שהשתייכו לקהילה החרדית שלו.
האיש הודה בעסקת טיעון שבזמן שהילדים למדו משניות בבית הכנסת של הקהילה, הוא ניגש אליהם והציע לבחון אותם בלימודי המשניות. תוך כדי שהילדים "נבחנו", הוא נגע ברגלם בסמוך לאיבר מינם, ולאחר מכן באיבר מינם, מעל המכנסיים.
לאחר ההרשעה הגישו נגדו הילדים והוריהם תביעת פיצויים בבית משפט השלום ברחובות. האב סיפר שאחרי המקרה הוא התלונן בפני ראשי הקהילה אך הם צעקו עליו שהוא "מוציא שם רע" לנתבע ושדברים כאלה "סוגרים בארבע עיניים".
מאחר שהנתבע זכה לתמיכה נרחבת מראשי הקהילה הוא ואשתו הגישו תלונה במשטרה, מעשה שנחשב אסור ובלתי מקובל במסגרת הדתית חרדית שאליה הם משתייכים.
לדברי ההורים, בעקבות האירוע שלושת ילדיהם החלו לפתח תחושות של חוסר אמון בזולת ופחד לשבת ליד מבוגרים בבית כנסת. הם הפסיקו ליצור קשרים חברתיים וחלה נסיגה משמעותית בלימודיהם.
אחד הילדים לדבריהם, "זכה" לסדרת התנכלויות מצד חבריו ללימודים עד שהפסיק לתפקד. ילד אחר הגיע לתת תזונה ואושפז בבית החולים והמשפחה כולה הוחרמה.
בנסיבות אלה החליטו ההורים לעזוב את היישוב בחופזה ומכרו את דירתם. טווח האפשרויות שעמד בפניהם היה מצומצם שכן רק בשתי ערים אחרות יש קהילות המשתייכות לזרם הדתי שלהם, אך לבסוף הם הצליחו לרכוש דירה אחרת, יקרה יותר מדירתם הקודמת.
התובעים דרשו פיצוי על כאב וסבל, על הטיפולים הפסיכולוגיים שנאלצו לעבור ועל הוצאות מעבר הדירה.
הנתבע לא הכחיש את אחריותו למעשים אך טען שלא הוא זה שהסית את הקהילה נגד התובעים. עוד לדבריו, אם התובעים רצו להעתיק את מקום מגוריהם היה עליהם לעשות זאת באותה עלות וכיום הם אוחזים בנכס "משופר" ולכן לא נגרם להם כל נזק.
השלכות הרסניות
"המעשים אשר ביצע הנתבע בקטינים הם מעשים קשים וראויים לכל גנאי", כתב השופט איל באומגרט בפתח דבריו.
השופט הדגיש שיש לקחת בחשבון לא רק את הכאב והסבל שהיה מנת חלקם של הילדים בזמן המעשה, אלא גם את אלה שנבעו מתוצאותיו, כלומר, מהחרם והנידוי שלהם בבית הספר ובקהילה.
לדברי השופט, למעשיו של הנתבע היו השלכות הרסניות כלפי הילדים והוא ניצל את מעמדו בבית הכנסת, שאמור היה להיות מקום מבטחם. כתוצאה ממעשיו הם סבלו מפגיעות רגשיות קשות, התפרצויות זעם, ירידה ביכולת לימודית ואובדן אמון. הם גם נאלצו לספוג חרם ונידוי, לעזוב את ביתם ולהתחיל חיים במקום לא מוכר. לפיכך קבע השופט שהנתבע ישלם לכל קטין 80,000 שקל עבור כאב וסבל.
עוד לדבריו, בשל המעשים התובעים היו צריכים "להימלט במהירות" מעיר מגוריהם תוך ביצוע בחירות מאולצות ביחס למקום מגוריהם החדש. בנסיבות אלה חייב השופט את הנתבע לפצות אותם על ההפרש בין הדירות, סך של 95,000 שקל, בתוספת המסים ששילמו והוצאות המעבר.
עוד חויב הנתבע לפצות את ההורים בסך של 40,000 שקל עבור הטיפולים הפסיכולוגיים שהשקיעו בילדיהם.
בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובעים 401,500 שקל בתוספת אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד של 93,951 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד קלנברג - לוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אשכנזי
אורנית שגיא-דקל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין