האישה סיפרה שבעלה לשעבר, המבוגר ממנה ב-25 שנה, הבטיח לדאוג לה לקורת גג לכל חייה אך נפרד ממנה ללא סיבה. היא תקבל ממנו 3,000 שקל לחודש למשך שנתיים וחצי.
עובדת זרה ילידת אוקראינה הגיעה לארץ ב-2004. ב-2006 הכירה ישראלי כבן 72 והם נישאו. ב-2016 התגרשו. תביעת מזונות שהגישה האישה לבית המשפט למשפחה התקבלה ונפסקו לטובתה 3,000 שקל לחודש למשך 5 שנים. בית המשפט המחוזי השאיר על כנו את סכום המזונות החודשי אך צמצם את תקופת התשלום בחצי.
בתביעה סיפרה האישה שכשהכירה את האיש הייתה בת 48 בלבד. לאחר נישואיהם הם גרו בדירתו בחולון. ב-2014 היא קיבלה אזרחות ישראלית אך כשנה וחצי לאחר מכן הגיש נגדה בעלה תביעה בה דרש שתפנה את הדירה. במאי 2016 היא עזבה והם התגרשו.
לדבריה, נישאה לאיש מתוך אהבה ועל אף פער הגילאים הגדול ביניהם לאחר שהבטיח שידאג לכל מחסורה ושתהיה קורת גג מעל ראשה גם אחרי שימות. היא הוסיפה שתפקדה כרעיה למופת ואף טיפלה במסירות בבעיותיו הבריאותיות הרבות של האיש. ואולם, הוא לא ידע להוקיר לה תודה ועזב אותה. לטענתה, עקב גילה ובעיותיה הרפואיות הכנסתה נמוכה ביותר ואינה מספיקה לפרנסתה.
האיש טען מנגד שהוא חולה במחלות שונות ושכבר בסמוך לנישואין עלה הקשר על שרטון אך האישה סירבה להיפרד בשל ״תאבונה״ לקבל ממנו כספים ורצונה לקבל אזרחות.
ב-2016 קיבל בית המשפט למשפחה בתל אביב את התביעה וחייב את האיש לשלם לה מזונות משקמים בסך 3,000 שקל לחודש, למשך 60 חודשים ובסך הכל 180,000 שקל. הוא קבע שהאישה הסתמכה על כך שהנתבע ידאג לה לקורת גג ולצרכיה השוטפים כבעל מסור אך הוא שילח אותה מעל פניו ״ככלי אין חפץ בו״.
בערעור שהגיש הבעל הוא טען שלא היה מקום לקבוע שהוא התייחס לאישה כאל ״הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת״ שכן באותה מידה היא זו שהתייחסה אליו כך שכן כל רצונה היה להשיג אזרחות. הוא הוסיף שהצדדים לא קיימו משק בית משותף במשך תקופה משמעותית ואין הצדקה לפסוק לאישה מזונות.
האישה השיבה שלאורך החיים המשותפים העבירה למערער כמעט את כל משכורתה. לדבריה, הוא הבטיח לה ״הרים וגבעות״ אך לאחר הנישואין התדרדר יחסו כלפיה והוא האשים אותה שהיא אוכלת לו מהקציצות שאחותו מביאה לו ושהיא שמנה.
גבוה מהראוי
השופט ישעיהו שנלר מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהיר שהפסיקה הכירה באפשרות לפסוק מזונות משקמים ״אזרחיים״ לבת זוג שתרמה את חלקה לתא המשפחתי בשנים בהם בן הזוג התקדם ועשה את שלו. מטרת המזונות לפצות על הסתמכות בן הזוג החלש שנותר לאחר הנישואין ללא יכולת השתכרות.
לדבריו, גם אם בית המשפט סבר שהיה מקום לפסוק מזונות משקמים, הסך הכולל של המזונות שנפסקו גבוה מהראוי. השופט הסביר שלא מדובר במקרה של אישה שטיפלה בילדים ולכן נמנע ממנה להתפתח בעבודה שכן לצדדים לא היו ילדים משותפים.
השופט התחשב בגילו של המערער וקבע שמאחר שמדובר במזונות משקמים לתקופת ביניים נראה שדי במחצית מהתקופה שנפסקה כדי להעניק לאישה יכולת הסתגלות.
בנסיבות אלה העמיד השופט את סכום המזונות על סך של 90,000 שקל באופן שהתשלום החודשי יוותר על כנו אך התקופה תצטמצם בחצי.
לא ניתן צו להוצאות.
השופטים ד״ר קובי ורדי ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ המערער: עו"ד משפחה רפאל שדמי
- ב״כ המשיבה: עו"ד שושנה גלס, עו"ד גדי עמרני
עו"ד ורדה חקלאי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין