לפסק הדין בעניין גלילי נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ
לקוח של YES שלא נותק מהשירות, למרות שחזר על בקשתו מספר פעמים הגיש תביעה נגד החברה. בית המשפט קבע כי YES תשיב את דמי המנוי שגבתה, תפצה בגין עגמת נפש וזמני ההמתנה לנציגיה, וכן תשלם פיצוי לדוגמא בסך 10,000 שקלים.
התובע, לקוח של חברת YES טען כי עקב תקלה אשר מנעה ממנו לצפות בשידורי הטלוויזיה, הובטח לו כי למחרת בבוקר ייצרו עימו קשר, אך הדבר לא נעשה, וכשניסה הוא לצור קשר עם החברה, נאלץ להמתין זמן רב עד שבסופו של דבר ניתק את השיחות.
למחרת, שוב ביקש להתנתק מהשירות, ונאמר לו כי הניתוק יבוצע בתוך 48 שעות, אולם כעבור יומיים, התקשר אל התובע נציג אשר ביקש אפשרות לתקן את המצב והבטיח לתאם ביקור טכנאי, אך בסופו של דבר, התובע שלא קיבל התראה של חצי שעה בטרם הגעת הטכנאי כפי שביקש, לא נכח בבית והביקור בוטל. התובע ביש שוב להתנתק ושוב התבקש לאפשר לתקן את המעוות, אולם הדבר לא קרה, ובסופו של דבר הזמין התובע בעצמו טכנאי לתיקון התקלה והגיש תביעה נגד YES.
לטענתו, מספר חודשים לאחר מכן, התקשר ל YES עקב תקלה וגם הפעם הובטח לו כי נציג יחזור אליו אך הדבר לא קרה, וכאשר לבסוף הגיע טכנאי לביתו, הוא לקח את אחד הממירים ונאמר לו כי הממיר רשום על שם אביו המנוח, כאשר הסבריו של התובע כי בהסכמת החברה, הוא החליף ממיר ישן שהיה ברשותו בממיר מדגם חדש שהיה ברשות אביו המנוח לא הועילו. גם בנקודה זו, טען התובע כי ביקש שוב להתנתק ושוב הניתוק לא בוצע.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, דרש הלקוח לחייב את YES לשלם לו 26,125 שקלים, הכוללים פיצוי לדוגמא של 10,000 שקלים.
YES טענה כי בפעם הראשונה שדיווח הלקוח על התקלה, סוכם כי הוא יצור קשר עם החברה למחרת, וכי כאשר תואם הטכנאי, לא היה התובע בבית. עוד נטען, כי הלקוח בחר לחזור בו מבקשת הניתוק, וכי במועדים האחרים בהם ביקש להתנתק, ניסתה החברה לצור עימו קשר טלפוני אך ללא הועיל.
לעניין לקיחת הממיר, טענה החברה כי לאחר שנמצא כי אחד הממירים שבבית התובע אינו שייך לו, הוסרו שירותי הצפייה מהממיר, וכי הסכימה, כמחווה שירותית לזכות את התובע בגין הממיר החסר.
הלקוח ממשיך לקבל שירות בעל כורחו
השופטת עדנה יוסף-קוזין קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי YES הפרה את חובתה לנתק את הלקוח מהשירות לפי בקשתו תוך 3 ימים. נקבע, כי התנהלות החברה במקרה הנדון מצביעה על דפוס פעולה בו לאחר בקשת לקוח להתנתק מהשירות, הוא מועבר ל'נציג שימור' לקוחות, והחברה טוענת כי הדבר השהה או ביטל את בקשת הלקוח להתנתק מהשירות.
"זו דרך פעולה אשר מפרה את זכויות הלקוח ויש בה ניצול של כוחה העדיף של הנתבעת על פני הלקוח. לא בכדי חש התובע כי הנתבעת עשתה בו כרצונה וכי הוא הפך לשבוי בידיה. משהתובע ביקש להתנתק מהשירות, היה על הנתבעת להפסיק מתן השירות. ככל שהלקוח אינו מתנגד, אין מניעה שהנתבעת תנסה לשכנעו להישאר לקוח שלה באמצעי שיווק כאלה ואחרים אולם אין באמצעים אלה להצדיק את אי סיום העסקה" כתבה השופטת, ובנוסף קבעה, כי התובע הוכיח כי החברה לא הייתה רשאית להסיר את שירותי הצפייה מאחד הממירים שבביתו.
לעניין הפיצוי, נקבע כי בנסיבות המקרה, כאשר למעשה גם כיום, למעלה משנה לאחר שהתובע ביקש להתנתק, ממשיכה YES לגבות ממנו 375 שקלים לחודש עבור שירות שהוא מקבל בעל כורחו, ואף נטלה את אחד הממירים מביתו ללא צידוק, ראוי לחייב את YES לשלם פיצויים לדוגמא (ללא הוכחת נזק) במלוא הסכום האפשרי על פי החוק - 10,000 שקלים .
בנוסף, חויבה YES לשלם לתובע פיצוי של 1,000 שקלים בגין זמני ההמתנה הארוכים לנציגי החברה, 5,625 שקלים בגין דמי שימוש אותם גבתה מהתובע מאז בקשת הניתוק, 500 שקלים בגין עגמת נפש, וכן חויבה לשלם 1,000 שקלים עבור הוצאות משפט.
לפסק הדין בעניין גלילי נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין