פסק דין בתביעה נזיקית לפיצויים בגין נזקים בשל התנהגות בן זוג

1. בפניי תביעה נזיקית שהגישה התובעת (להלן: "התובעת" או "פלונית") נגד הנתבע (להלן: "הנתבע" או "פלוני" או "האב") ביום 02.12.15 במסגרתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בפיצוי בגין נזקים שגרם לה בשל התנהגותו כלפיה במשך השנים.
2. התובעת הינה בתו השנייה של הנתבע, מתוך ארבע בנות, הבכורה, ח. והאחיות הקטנות התאומות, נ. וע. פלונית ילידת 1986 X.X, בת 29 בעת הגשת התביעה, שתי אחיותיה התאומות ילידות 1995. X.X.
3. הורי פלונית, פלוני ואלמונית, חתמו על הסכם גירושין ביום 15.01.15 והתגרשו ביום 08.03.15.
4. הנתבע נישא בשנית וכיום חי אשתו ****, **** עברה להתגורר עמו בחודש 7/15.
5. ביום 09.05.16 מונה ד"ר לריה, פסיכיאטר כמומחה מטעם בית המשפט והגיש את חוות דעתו ביום 15.12.16. המומחה ענה על שאלות הבהרה ביום 20.1.17 ונחקר על חוות דעתו במסגרת הליך ההוכחות.

טענות התובעת

6. התובעת טוענת כי הנתבע - אביה התנהג אליה לאורך שנות ילדותה באלימות פיזית ומילולית ולאחר כל מעשה אלימות הרעיף עליה מתנות על מנת שהאמת לא תיחשף, מה שגרם לה לנכות נפשית קשה.
7. התובעת מפנה לעדותה ולעדויות של אמה ואחיותיה, שכולן העידו באופן עקבי לגבי האלימות המילולית והפיזית מצד הנתבע, והאחות ח. אף כינתה אותו "הענק הירוק". לטענתה היא זו שספגה את האלימות הרבה ביותר מצד הנתבע מאחר והייתה ילדה דעתנית.
8. עוד טוענת התובעת כי חיה תחת פחד ואיומים וזוכרת שכשאימה ניסתה להגן עליה התנהג הנתבע באלימות גם כלפי האם, אלו זיכרונות ילדותה.
9. לגרסת התובעת, הנתבע סבל מהתקפי זעם, העיף חפצים בבית, היכה קילל וכו' ולאחר מכן היה נרגע ומפצה אותן בדברים חומריים, היא מציינת כי המשפחה חיה ברמת חיים גבוהה מאוד.
10. התובעת מתארת שעד הגיעה לגיל 17, הנתבע נהג להעמיס אוכל בצלחתה, לשבת לידה עם סטופר ולהכריח אותה לסיים את הצלחת בשתי דקות (18:58-19:00), ככל ולא הייתה עושה כן, הנתבע היה מכה אותה וכאשר הייתה מצליחה, הייתה סובלת מכאבי בטן והקאות. לדברי התובעת, אחיותיה, אימה ואף המומחה העידו ואישרו טענה זו.
11. התובעת מתארת אירוע אלימות נוסף, במהלכו הנתבע סטר לה וכתוצאה מכך נפלה על הרצפה והנתבע בעט ברגליה, כל זה משום שביקשה לרכוש כרטיסים להופעה בתל אביב. לאחר האירוע, הנתבע רכש לה כרטיסים להופעה והסיע אותה ואת חברותיה להופעה בתל אביב.
12. התובעת מתארת מקרה בו לאחר שהתקלחה, סגרה את דלת חדרה, דבר שלא מצא חן בעיני הנתבע ועל כן עקר את הדלת והכריח אותה להתלבש ללא דלת, על מנת להשפיל אותה.
13. התובעת מפנה לאירוע האלימות שח. תיארה בחקירתה ומציינת כי נזקקה לטיפול רפואי, אך לא פנתה לקבלתו מכיוון שהתביישה ולא יצאה מהבית במשך מספר ימים.
14. בגיל מבוגר יותר, הבינה שהתנהלות אביה אינה תקינה, אך לא דיווחה על כך מחשש שהדבר יתגלה. בשלב זה, התבודדה התובעת, איבדה תיאבון וירדה במשקל והרגישה שהיא עומדת ליפול ולהתמוטט נפשית ועל כן פנתה לטיפול פסיכולוגי. התובעת מפנה לדו"חות של המטפלת מהמרכז לבריאות הנפש במזרע ולאמירות המטפלת לגביה.
15. בנוסף לאלימות הפיזית, נהג הנתבע להשפיל את התובעת ולקלל אותה בפני אחרים. התובעת מציינת כי הנתבע נהג להביע את סלידתו ממנה, לציין כי מבחינתו היה אפשר לוותר עליה, כי לא תגיע לשום מקום ובכך פגע בתדמיתה ובשמה הטוב, ועל כך העידה האחות ח.. ולגבי האלימות הפיזית, מדובר היה בסטירות, בעיטות ודחיפות. לדבריה, ניתן היה להבחין על גופה בשטפי דם, שריטות ופצעים.
16. לאחר גירושי הוריה, מצבה הנפשי של התובעת התדרדר וכשעיכלה את שעבר עליה במשך השנים, נכנסה למשבר נפשי עמוק. מלבד עבודתה, שם תפקדה, לא יצאה מהבית ובקושי דיברה. לדבריה, עד היום היא סובלת מהתפרצויות בכי, חרדה, רעידות בכל הגוף וכל רעש בסביבה, גורם לה לבכי היסטרי, התקף חרדה אשר ממנו היא נרגעת רק לאחר שעות.
17. מאז שהוגשה התביעה, פוטרה מספר פעמים ממקומות עבודה. התובעת אמנם נישאה, אך נישואיה אינם טובים לאור מצב הנפשי.
18. התובעת מפנה לדברי האב בתיק שהגישו התאומות נגדו, שם ציין כי הוא נהנה מהחיים ולא חוסך את הכסף בבנק. כשמנגד, התובעת שרויה במצב נפשי קשה היא אינה מצליחה להתמודד עם החיים האישיים ועם חיי העבודה, נוטלת XXX ומטופלת באופן קבוע בטיפול פסיכולוגי. כאשר תסיים את מכסת הטיפולים שקופת חולים מקצה לה, לא תוכל להמשיך בטיפולים מסיבות כלכליות.