אמרגנו של קובי פרץ תבע את אסם לאחר שביטלה קמפיין עם הזמר

מאת: עו"ד יעקב אברמוביץ

לפסק הדין בעניין שגית הפקות נ' אוסם השקעות ואח'

אמרגנו של קובי פרץ הגיש תביעה נגד מקאן אריקסון ואסם, לאחר שביטלו את השתתפותו של פרץ בקמפיין לסלטי "צבר". פרץ עצמו העיד מטעם הנתבעות ולא שיתף פעולה עם אמרגנו, לאחר שזה הפך לעד מדינה בפרשת העלמות המס.

אמרגנו של קובי פרץ הגיש תביעה נגד חברת אסם ומקאן אריקסון, לאחר שביטלו את השתתפותו של פרץ בפרסומת לסלטי "צבר". התביעה, על סך 141,757 שקלים, הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב בגין הפרת הסכם שנחתם בפברואר 2010.

על פי ההסכם, פרץ אמור היה להשתתף ביום צילום אחד לפרסומות עבור סלטי "צבר" וכן באירוע קידום מכירות למשך שעה אחת. הקמפיין תוכנן למשך שבעה חודשים ושכרו של פרץ, שהתחייב לבלעדיות לאסם בתקופה זו, נקבע על סך של 30,000 דולר.

אלא ששבועות ספורים לאחר החתימה על ההסכם, פורסם שפרץ ואמרגנו נחקרו בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים. פרץ, כזכור, שמר על זכות השתיקה בעניין.

לא מתאים למשפחה

באסם ובמקאן אריקסון סברו, כי לאור הפרסומים פרץ לא יתאים עוד לקמפיין פרסומי לכל המשפחה, וביטלו את ההתקשרות חמישה ימים לאחר שנחשפו החשדות. פרץ הוחלף בליאור נרקיס. בינתיים, נענה פרץ להצעת "באג" לקמפיין פרסומי המתבדח על מצבו. שכרו בקמפיין זה היה גבוה יותר מהשכר עבור סלטי "צבר".

האמרגן טען, שאסם ומקאן חייבות לפצות אותו בגין ביטול ההסכם. הוא ציין, שאמנים רבים נחקרו בחשדות לעבירות מס אך הוכח כי תדמיתם או הפופולאריות שלהם לא נפגעו. גם פרץ עצמו עורר סערה בפרשת ה-"שלופים", שלא גרמה לו נזק תדמיתי או כלכלי.

הנתבעות טענו, שהמוניטין של פרץ ושמו הטוב היו תנאי יסודי לקיום ההסכם ואילו ידעו על מעשיו, לא היו מתקשרות עמו מלכתחילה. פרשת "השלופים", הוסיפו הנתבעות, היא פרשה ישנה ואינה קשורה לביצוע עבירות פליליות רבות היקף.

תדמית חיובית כתנאי לקמפיין

השופטת עינת רביד דחתה את התביעה. היא קיבלה את הטענה כי התנהגות פלילית שפגעה בתדמיתו של פרץ העניקה לאסם את הזכות לסיים את ההסכם. לדבריה, אין ספק שכאשר חברה בוחרת בזמר או בשחקן לככב בפרסומות, במקום בדוגמן, היא רוכשת גם את המוניטין שיש לאותו אמן בציבור.

השופטת ציינה גם, כי פרץ עצמו אינו מתייצב לצד אמרגנו בתביעה זו. מערכת היחסים בין השניים רעועה בימים אלה לנוכח העובדה שהאמרגן הפך לעד מדינה בפרשת העלמת ההכנסות. לדבריה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שפרץ כלל לא תבע את הנתבעות, למרות שלכאורה הוא הנפגע העיקרי מביטול ההתקשרות, שכן הבין שבנסיבות אלה הייתה הצדקה לפעולתן.

הוצאות לא נפסקו, כיוון שלדברי השופטת, התביעה היא זו שהבהירה את הדרך הראויה לפרש את החוזה.

פסק הדין מציג סוגייה בפרשנות חוזים, ובמיוחד לגבי האופן שבו ניתן לבטלם. במקרה זה, עילת הביטול אמנם לא צוינה במפורש בחוזה, אך עובדה זו אינה מעלה ואינה מורידה, שכן יש לפרש את ההסכם בהתאם לדרך בה תפסו אותו הצדדים. במקרה זה ברור, שאם הנתבעות היו יודעות ערב חתימת ההסכם, כי "המוצר" פרץ יאבד את שמו הטוב, לא היו כלל נכנסות להתקשרות עמו.

• ב"כ התובעת: עו"ד טל דור
• ב"כ הנתבעות: עו"ד שפיגלמן, עו"ד גוטרמן, עו"ד שמעוני, עו"ד אדרי

   

   

לפסק הדין בעניין שגית הפקות נ' אוסם השקעות ואח'

*הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום המשפט המסחרי-אזרחי.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

למדור: דיני חוזים

אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.