ב-2015 נכנסו שתי חברות להליכי פירוק. בקשת הנאמן לאשר הסדר נושים אף שלא הושג הרוב הדרוש התקבלה, לאחר שהשופט השתכנע כי ההסדר עדיף על פירוק החברות.
ב-2015 נקלעו לקשיים שתי חברות שהוקמו על ידי אותו בעל שליטה: "זינגר מרכז הבניה" המפעילה חנות לחומרי בניה במודיעין עלית ו"זינגר המרכז לבית" המפעילה חנות לציוד בית באותה עיר. במקביל, בעל השליטה עצמו נכנס להליכי פשיטת רגל.
לייעוץ בתחום:
עורך דין פירוקים והקפאות הליכים
במהלך תקופת הקפאת ההליכים פעל הנאמן לגיבוש הסדר נושים שיאפשר את מכירת החברות כ"עסק חי" וימנע את פירוקן.
החל מחודש פברואר השנה הובאו מספר הצעות בפני אספות הנושים אך אלו נדחו לאחר שלא הושג הרוב הדרוש לפי חוק החברות.
לפני כחודשיים הוצגה בפני הנושים הצעה משופרת. לפי הצעה זו, שני משקיעים ישלמו לקופת הנושים 2 מיליון שקל תמורת 99% מהמניות.
על פי ההצעה, הסכום יאפשר לשלם את רוב חובות הנושים לפי הפירוט הבא: 75% מהחוב לנושה המובטח, 100% מהחוב לנושים בדין קדימה, 25% מהחובות לנושים הרגילים בעלי ערבות אישית של בעל השליטה (בתנאי שיסכימו לתת לו הפטר משארית החוב בהליך פשיטת הרגל) ו-20% מהחובות לנושים הרגילים ללא ערבויות.
בספטמבר השנה התכנסה אסיפת נושים אך גם הצעה זו לא זכתה לרוב הנדרש בשל התנגדות הנושים הרגילים.
בעקבות זאת שופרה ההצעה ביחס לנושים הרגילים בעלי הערבות האישית ונקבע כי הם יוכלו לדרוש את שארית החוב בהליכי פשיטת הרגל של בעל השליטה.
לאחר ההצבעה התברר כי בעוד שביחס לחברת "זינגר מרכז הבניה" הושג הרוב הדרוש, ביחס ל"זינגר המרכז לבית" לא הושג רוב בשל התנגדות שניים מהנושים הרגילים.
על רקע זה בעל השליטה והנאמן הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בה ביקשו כי בית המשפט ישתמש בסמכות מיוחדת שהוקנתה לו בחוק החברות ויאשר את ההסדר גם ביחס לחברת "זינגר המרכז לבית".
כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הנאמן וציין כי אם יפורקו החברות, הנושים הרגילים לא יקבלו דבר, ולכן ההסדר מיטיב עמם.
הנושים המתנגדים לא התייצבו לדיון ולא נימקו את התנגדותן להסדר.
אחוז קטן מהחובות
השופט דוד מינץ ציין כי החוב למתנגדים משקף אחוז קטן מכלל החובות והרוב המוחלט של הנושים אישר את ההסדר.
עוד לדבריו, מההסדר עולה כי בעל השליטה לא צפוי לקבל תמורה כלשהי. יתר על כן, ככל שתהיה חלוקת כספים לנושים בתיק פשיטת הרגל של בעל השליטה, הנושים הרגילים שבידיהם ערבות אישית יוכלו להיפרע משארית חובם במסגרת הליך זה.
השופט הדגיש כי המשקיעים מעוניינים להזרים מזומנים אל החברות על מנת לאפשר את הבראתן וגם לספק מקום עבודה לכ-30 עובדים. מנגד, האלטרנטיבה היא פירוק שתי החברות כשאין להן נכסים שניתן לממש למעט מלאי בשווי של כ-200,000 שקל.
כשחובות החברה עומדים על כ-2 מיליון שקל, ספק רב אם במקרה של פירוק הנושים הרגילים המתנגדים להסכם יקבלו את כספם, כתב השופט.
השופט סיכם כי ההצעה מיטיבה עם מצבם של הנושים המתנגדים ולכן הוא מאשר את הסדר הנושים בשתי החברות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד אברהם גרוניך
- ב"כ המשיבים: עו"ד איריס וידל כהן
* עורך דין עמנואל גרופי עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין