אם הותירה אחריה ייפוי כוח שנוי במחלוקת שגרם לסכסוך נדל"ן משפחתי

שלושה בנים הסתסכו לאחר שאמם הקשישה נפטרה והותירה אחריה קרקע, שאחד מהם העביר על שם בנו, על בסיס ייפוי כח ממנה.

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את ערעורם של שני ילדיה של קשישה שהותירה אחריה ייפוי כח שנוי במחלוקת, שלכאורה אפשר לאחיהם לקבל קרקע שהייתה בבעלותה. הרכב של שלושה שופטים קבע כי ייפוי כח שלא כולל פירוט לגבי העסקה או מגובה בהסכם בסיסי לביצוע עסקת נדל"ן לא יכול לשמש כאסמכתא להעברת זכויות.

לפני כשבעה חודשים בית המשפט למשפחה בנצרת דחה את תביעתם של המערערים שביקשו להצהיר על ביטול ייפוי כח בלתי חוזר שעליו חתמה אמם המנוחה, במסגרתו – כך פירש זאת בית המשפט – אפשרה לבנה להעביר ולרשום על שמו או על שם מי מטעמו, את הזכויות בקרקע שלה.

בית המשפט למשפחה קבע בין השאר כי הוא מאמין לעורך הדין שערך את ייפוי הכח, ולעד נוסף שנכח במשרדו, שמסרו כי כוונת המנוחה הייתה להעביר את הזכויות במקרקעין לאחיהם-המשיב, על מנת שיעשה בהם כרצונו.

בערעור שהגישו בבית המשפט המחוזי טענו המערערים כי אין בייפוי הכח התחייבות של אמם להקנות זכויות לאדם כלשהו אלא רק לבצע פעולות שונות בשמה. לשיטתם, המסמך לא כלל לא עסקת מתנה או כל עסקה אחרת, וכל כולו נועד רק לתת למיופה הכח את הזכות לפעול כשלוח עבור האם לפעולות מסוימות שהסמיכה אותו לבצע בשמה.

המערערים אף התנגדו לכך שבית המשפט למשפחה "ויתר", לטענתם, על דרישת הכתב, כלומר על כך שפרטי העברת הזכויות יהיו מצוינים במפורש בייפוי הכח או במסמך אחר.

מנגד, המשיב טען בין היתר כי מדובר בייפוי כח בלתי חוזר להעברת זכויות, שנשאר תקף גם לאחר פטירתה של האם, וגם אם חסרים בו פרטים, הרי שעדותו של עורך הדין השלימה אותם.

לנוכח טיעונים אלה, השאלה המרכזית שעמדה בפני השופטים אשר קולה, דני צרפתי ועירית הוד הייתה מה בעצם כלל ייפוי הכח.

ביקשה לשמור על זכויותיה

בעיקרו של דבר, השופט קולה סבר כי בית המשפט למשפחה טעה בפרשנות שנתן לייפוי הכח, ולפיה הוא כולל הוראה פוזיטיבית של המנוחה להעביר זכויות כלשהן לבנה. השופט התרשם כי "אין במסמך כל הוראה פוזיטיבית המאפשרת למשיב לבצע עסקה להעברת זכויות כלשהן במקרקעין".

לעמדתו, גם את עדותו של עורך הדין, שסיפר כי הרקע למתן ייפוי הכח היה העובדה שבן אחר של המנוחה זייף את חתימתה על ייפוי כח אחר, היה צריך לפרש אחרת. לפי עדות זו, לאחר  מקרה הזיוף האם הייתה כבר "שבורה ועייפה", וכל שרצתה הוא שמישהו אחר יטפל בקרקע ויימנע את ההשתלטות עליה – וזו הסיבה שמינתה את המשיב להיות מיופה כח שלה. כלומר, המינוי נועד אך ורק בשביל לשמור על זכויותיה ברכושה-שלה.

על כך הוסיף השופט צרפתי כי כדי שניתן יהיה לראות בייפוי הכח ככזה שטומן בחובו התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין, צריך להיות לצידו הסכם בסיסי כלשהו המעיד על כך, או לפחות שייפוי הכח עצמו יכלול פירוט קונקרטי בנוגע לעסקה.

משכך, בסיכומו של דבר השופטים קיבלו את הערעור. פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה בוטל, ובמקום זאת נקבע כי ייפוי הכח אינו יכול להעניק למשיב זכויות לבצע עיסקה כלשהי בקרקע המדוברת.

המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

לקריאת פסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין