רוכשים גילו שלבית יש צו הריסה – המוכר, עוה״ד והוועדה המקומית יפצו

תושבי חולון זכו בתביעה שהגישו נגד המוכר ועורכת הדין שייצגה את הצדדים בעסקה. הוועדה המקומית שמסרה מידע שגוי לעורכת הדין תחזיר לה חלק מהפיצוי

השופט עדי הדר קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד אדם שמכר להם בית צמוד קרקע בחולון ונגד עורכת הדין שייצגה את הצדדים. הרוכשים גילו שלדירה אין היתר וכי המוכר הורשע בעבירת הבנייה עוד בשנות ה-70. בפסק הדין נקבע שהמוכר הפר את ההסכם כשלא מסר את הנכס עם היתרי בנייה כפי שהתחייב וכי עורכת הדין התרשלה בבדיקות המקדימות ובניסוח ההסכם. גם הוועדה המקומית תשתתף בפיצוי שהועמד על סך של 176,000 שקל.

בכתב התביעה, שהועמד על סך של כ-2 מיליון שקל, טענו הרוכשים (בני זוג בעשור השישי לחייהם) כי המוכר התחייב למסור את הנכס עם היתרי בנייה. הם ציינו כי כשנה לאחר הרכישה גילו שלדירה יש צו הריסה מאחר שנבנתה ללא היתר. לדבריהם, לא ניתן להסדיר את החריגות ויש להרוס את הנכס ולבנות אותו מחדש 

הם הוסיפו כי המוכר ניהל את המשא ומתן מולם שלא בתום לב כשהוא יודע שקיים נגדו פסק דין בגין בנייה ללא היתר הכולל צו הריסה. 

נגד עורכת הדין, שייצגה את שני הצדדים בעסקה, טענו התובעים כי היא התרשלה כשלא מסרה להם שהדירה נבנתה ללא היתר.  

המוכר טען להגנתו כי התובעים היו מודעים היטב להיקף החריגות בנכס ומצבו התכנוני ואף בדקו את תיק הבניה של הנכס על ידי אנשי מקצוע מטעמם. 

עורכת הדין טענה כי מסרה לתובעים שעליהם לבדוק את מצבו התכנוני של הנכס באמצעות אנשי מקצוע. לדבריה, שמאי ששכרו התובעים מסר לה חוות דעת שלפיה הנכס תואם את התכניות שנבדקו למעט שינויי פנים. 

עורכת הדין שלחה הודעת צד שלישי לעירייה והוועדה המקומית. היא ציינה כי כשערכה את הבירורים לגבי הנכס נמסר לה כי יש לגביו צו הריסה אך נציג הוועדה אמר שהצו אינו בתוקף. 

נורה אדומה

השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב קבע כי המוכר ידע היטב שבנה את הנכס ללא היתר ואף הורשע בגין כך, והיה עליו לגלות עובדה מהותית זו לתובעים. בנסיבות אלה הוא הפר את החוזה הפרה יסודית ועליו לשלם את הפיצוי המוסכם, 176,000 שקל. השופט ציין כי בהתאם לחוות דעת מומחה שמונה בהליך מדובר בסכום דומה לסכום הנדרש לצורך הכשרת המבנה, וכי אין לצורך להרוס אותו כפי שטענו התובעים. 

בנוסף קבע השופט כי מהראיות עלה שעורכת הדין ידעה או הייתה אמורה לדעת על הרשעת המוכר ומתן צו ההריסה. נציג הוועדה המקומית עדכן אותה בשיחה ביניהם, לפני חתימת החוזה, שישנה הרשעה בשנות ה-70, אך סבר בטעות, וכך גם אמר לה, שאותה הרשעה אינה עוד על הפרק.

השופט קבע שעניין זה היה צריך להדליק אצלה נורה אדומה וכי היא הייתה חייבת לציין אותו בחוזה ומשלא עשתה זאת היא חייבת בפיצוי, יחד ולחוד עם המוכר. עם זאת ולנוכח חוות דעת השמאי שנשכר על ידי התובעים, שלא ציין בחוות דעתו כי לנכס הוצא צו הריסה, קבע השופט שעורכת הדין תחויב רק ב-80% מהפיצוי. 

ההודעה לצד שלישי ששלחה עורכת הדין לוועדה המקומית התקבלה חלקית, והוועדה חויבה להשיב לה חצי מהפיצוי בשל המידע המוטעה שנמסר לה.

המוכר ועורכת הדין חויבו כל אחד בהוצאות בסך 5,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל. 

•  שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין