בעלי הבית בנווה צדק בת"א ביקשו לבנות במקומו דו-משפחתי והציעו פיצוי של 1.5 מיליון שקל. הדייר המוגן ביקש לקבל יחידה בשכירות מוגנת במבנה החדש, אך השופט קבע כי עדיף שיוכל לרכוש דירה משלו
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של בעלי נכס והורה על פינוי הדייר המוגן בנכס בכפוף לפיצוי. התובעים ביקשו לפנות את הדייר כדי להרוס את הבניין ולבנות תחתיו אחד חדש. הדייר סירב לפיצוי של 1.5 מיליון שקל שהציעו התובעים, וביקש במקום זאת לקבל דירה בשכירות מוגנת בבניין החדש שייבנה. סגן הנשיא, השופט טל חבקין, הסביר שעדיף לנתק את יחסי הדיירות המוגנת לאור ירידת מעמדם וחיזוק מעמדה של זכות הקניין. לאחר חישוב של שמאית, הפיצוי לדייר נקבע על 3,909,000 שקל.
התובעים הם בעלים של חלקה בשכונת נווה צדק בתל אביב, עליה בנוי בניין. הנתבע הוא דייר מוגן בדירה בבניין בגודל 70 מ"ר בת שלושה חדרים, בהתאם להסכם שכירות משנת 1988, בה הוא חי עם אשתו וילדיו.
בשנת 2019 ניתן לתובעים היתר בניה על שטח החלקה ובהמשך אותה שנה הם שלחו מכתב לנתבע בו הציעו לו פיצוי בסך 1.5 מיליון שקל תמורת פינוי וביקשו לאפשר לשמאי מטעמם לבקר בדירה. הנתבע לא השיב למכתבם ולכן הגישו התובעים את התביעה, בה ביקשו לפנות את הנתבע תחת סידור חלופי של פיצוי כספי.
הנתבע ואשתו טענו שהפיצוי שהוצע להם זעום ושלפי חוק הגנת הדייר יש להם זכות שהסידור החלופי לא יהיה פיצוי אלא דירה חלופית בבניין החדש שיוקם. לטענתם מרכז חייהם וילדיהם הקטינים הוא בסביבת המושכר ולכן רצונם להישאר בבניין החדש שיוקם.
התובעים הגיבו שלא ניתן יהיה להחזיר את הנתבעים לנכס שייבנה, מכיוון שמתוכנן להיבנות בית קרקע דו-משפחתי, שכל יחידה בגודל 350 מ"ר. יחידה אחת יקבל הקבלן ובשנייה הם מתכוונים לגור. בכל מקרה, נטען, אין הצדקה כלכלית ומשפטית להחזיר את הנתבע ליחידה גדולה ויקרה משמעותית מזו שהייתה לו.
מטעם בית המשפט מונתה שמאית מומחית כדי לשום את שווי דמי הפינוי להם יהיו זכאים הנתבעים.
לנתק את יחסי השכירות
השופט חבקין קיבל את התביעה. לעניין סוג הדיור החלופי, הוא הסביר שללא נסיבות מיוחדות עדיף לשאוף לניתוק יחסי הדיירות המוגנת בין הצדדים. לדבריו, מדובר במוסד שממילא ירדה קרנו ותכליתו עברה מן העולם עקב חיזוק מעמדה של זכות הקניין.
לכן, במקרה כמו זה, בו מתעורר קושי להציע לדייר דיור מוגן שווה ערך, ראוי לתת לו סידור חלופי בדמות פיצוי כספי - גם שלא בהסכמתו.
"עדיף שהנתבע יזכה לקבל את שווי זכויותיו בכסף, ירכוש דירה אחרת, חלופית (גם אם בשכונה או עיר אחרת), ויהא לו קניינו שלו בלא עולו של בעל בית האוחז באינטרס להביא את יחסי השכירות לקיצם ובתוך כך פועל להצר את צעדיו של הדייר", כתב השופט והוסיף: "השאיפה לנתק את יחסי השכירות, תוך שמירה והגנה על כך שהסידור החלוף הכספי שיינתן יהיה הוגן וכולל את שווי דמי המפתח והוצאות מעבר נדיבות (בשווי שליש נוסף מדמי המפתח) היא המגמה הרצויה."
לעניין גובה הפיצוי, הסביר השופט שלפי הפסיקה יש להעמיד את שווי דמי המפתח בשיעור של 60%-55% משווי הבעלות. לכך יש להוסיף סכום נוסף בגובה ארבעה שלישים מדמי המפתח, שמטרתו להבטיח שהדייר לא ייפגע מהמעבר שנכפה עליו בעל כורחו, ולכסות את הוצאות ההעברה ואת ההפרש בין דמי השכירות המוגנים לדמי השכירות החדשים שיצטרך לשלם.
המומחית מטעם בית המשפט העריכה את שווי הבעלות בנכס ב-5,330,000 שקל, ואת דמי המפתח (55% מהבעלות) ב-2,931,500 שקל. בתוספת ארבעה שלישים, נקבע שסכום הפיצוי לו זכאי הנתבע בעבור הפינוי הוא 3,909,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ניב יעקב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שלומית בק
עו"ד כרמית נעמן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין