זוג דיירים טען שהסכמתו לביצוע הפרויקט בטלה משום שהחברה התעכבה בהוצאת היתר הבנייה. החברה טענה שהזוג התחייב לשתף פעולה לקידום הפרויקט, ופנה לביהמ"ש שיחייב אותו לחתום על ייפוי הכוח שנדרשה להעביר לוועדה המקומית לתכנון ובניה. בקשתה נענתה בחיוב.
בשנת 2009 חתמו דיירי ארבעה מבנים ב"מתחם העצמאות" ביהוד על כתב כוונות לביצוע פרויקט פינוי-בינוי עם חברת הקבלן "בונה הצפון" במסגרתו ייבנו במתחם 120 יחידות דיור.
מתעניינים בפינוי-בינוי?
פנו ל-עו"ד תכנון ובנייה
ואולם, באוגוסט 2010 נתקלה החברה בסירובו של זוג נשוי לחתום על ההסכם הסופי. הליך משפטי שפתחה החברה נגד הזוג הסתיים בגישור, במסגרתו הוסכם כי הזוג יחתום על ההסכם בכפוף למספר שינויים הקשורים לענייני מיסוי ולמועד הסופי לקבלת היתר בנייה, שנקבע לאוקטובר 2012.
בנוסף, נחתם הסכם התחייבות נוסף, לפיו כלל הדיירים מביעים הסכמה לשינוי בתכנית בניין העיר הראשונה שהוגשה לעירייה, כך שתוכל להגדיל את מספר יחידות הדיור עד 130, מבלי שתצטרך לקבל את הסכמת הדיירים מראש.
לימים, פנתה החברה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד כדי לקבל היתר בנייה תוך שינוי התכנית ל-128 יחידות דיור. במאי 2012 התכנית עצמה אושרה, ואולם, החלטת הוועדה בנוגע להיתר הבנייה עצמו התעכבה חודשים רבים.
במסגרת ערר שהגישה החברה בנושא ביקשה הוועדה המקומית עותקים מייפויי הכוח שניתנו לחברה על-ידי הדיירים. אז גילתה החברה שאין לה ייפוי כוח חתום מאותו הזוג שהסתכסכה עמו בעבר. במרץ 2014 פנתה החברה לבני הזוג בבקשה שיחתמו על ייפוי הכוח, תוך שציינה כי העדרו גורם לעיכוב בקבלת היתר הבנייה.
הזוג השיב כי הוא מסרב לחתום על ייפוי הכוח משום שהחברה הפרה את ההסכם עמם, שכן לא השיגה את היתר הבנייה בזמן המוסכם, ומכאן שההסכם בטל.
החברה טענה כי עצם הסירוב של הזוג לחתום על ייפוי הכוח מהווה הפרה של ההסכם, ופנתה לבית המשפט המחוזי מרכז שיחייב אותו לחתום.
לשיטתה, העיכובים בקבלת ההיתר לא היו בשליטתה. היא דחתה את הטענה לפיה הפרה את ההסכם, והדגישה סעיף בהסכם הקובע כי במקרים שבהם הוגש ערר לוועדה מסיבה כלשהי, מועד קבלת ההיתר לא יהווה עילה לביטול ההסכם.
לסיכום, טענה החברה כי הזוג פעל שלא בתום לב, וכי אין לקבל את הודעת הביטול שלו, שנשלחה כ-15 חודשים מהמועד שבו היא הפרה את החוזה לכאורה.
המשיבים טענו כי החברה אשמה בעיכוב, בכך שהחליטה להוסיף שמונה דירות להסכם המקורי מבלי שהעבירה לעיונם את התכנית החדשה.
פינוי-בינוי נועד להיטיב
השופט יעקב שפסר הבהיר כי פרויקטים לפינוי-בינוי נועדו להיטיב גם עם בעלי הדירות וגם עם הקבלנים: בעלי הדירות יקבלו דירה חדשה וחיזוק לתשתיות הבניין, והקבלנים זוכים בזכויות בנייה ובדירות למכירה.
אמנם, קבע השופט, החברה לא השיגה את היתר הבנייה בזמן, אך בנסיבות המקרה, לא מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. בכך, דחה השופט את טענת בני הזוג בדבר ביטול החוזה, ובתוך כך קיבל את טענת החברה כי הודעת הביטול נשלחה על ידם לאחר תקופה ארוכה שאינה מהווה "זמן סביר".
לפיכך, קבע השופט כי ההסכם שריר וקיים והורה לבני הזוג לחתום על ייפוי הכוח. בנוסף, הם חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד שי אולשביצקי
- ב"כ המשיבים: עו"ד אריאל בן חור, עו"ד אילן ששון
* עו"ד אילן גלזר ממשרד גלזר ושות' עוסק בפינוי-בינוי ותמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין