אלימות כלכלית: הפתרון בידיים של בתי המשפט

הצעת חוק חדשה שעלתה על שולחן הכנסת מנסה למגר את אחת התופעות הקשות והפחות מדוברות בתוך המשפחה. אבל מי שיכולים לעשות זאת כבר עכשיו הם השופטים והשופטות שדנים בסכסוכי המשפחה

ביולי האחרון אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעה לתיקון החוק למניעת אלימות במשפחה שמציעה לאפשר לבית המשפט להוציא צו למניעת אלימות כלכלית וצו למסירת מידע מהמוסדות הפיננסיים על אודות המצב הכלכלי של בן הזוג שנוקט בה. בנוסף מוצע להכיר באלימות הכלכלית כעוולת אזרחית, כך שניתן יהיה להגיש תביעה נזיקית נגד בן הזוג האלים.

כעורכת דין שעוסקת מזה שנים בסכסוכי משפחה ונתקלת רבות בתופעה הקשה של האלימות הכלכלית, אני סבורה שהתרופה האמיתית למצב העגום צריכה לבוא מבתי המשפט, ואין צורך בהצעת חוק לשם כך. ככל שבתי המשפט  יגיבו בחומרה  כנגד התופעה הפסולה – בין באמצעות פסיקת מזונות ריאליים  התואמת את רמת החיים של המשפחה לפני פרוץ הסכסוך, ובין באמצעות פסיקת סכום חד-פעמי על חשבון האיזון הכולל לטובת הצד החלש, שהיא עדיין ברוב המקרים האישה – או אז אולי תצטמצם התופעה. 

מהי אלימות כלכלית?

לרוב מדובר בגברים המטילים טרור כלכלי על בנות זוגם, לא מאפשרים להן להחזיק בכרטיס אשראי או פנקס שיקים, מגבילים את הוצאותיהן, מקצים להן סכום מגוחך להוצאות, דורשים מהן דיווח על כל הוצאה והוצאה ובנוסף גם מסתירים מהן מידע על אודות חשבונות הבנק, הרכוש וההון המשפחתי.

נשים רבות חיות חיים שלמים בסגפנות ממש בצל האלימות הכלכלית, ולא פעם מגלות מה יש להן רק לאחר פטירת בן הזוג – כשכבר מאוחר מדי ולא נשארו להן שנים רבות ליהנות מהרכוש.

ההתמודדות עם אלימות כלכלית מתעוררת ביתר שאת בעת סכסוך גירושין. לצורך הדוגמה ניקח מצב שבו איש עסקים מצליח ואמיד עוזב את אשתו, שרוב חיי הנישואין לא עבדה, לטובת אישה אחרת. הוא סוגר את הברזים, מושך את כל הכספים מהחשבון המשותף חוסם אותו ומעביר אותם לחשבון נפרד. אשתו נשארת עם שני הילדים המשותפים ועם אפס אמצעים כדי לממן את ההליך המשפטי אותו היא נאלצת לנקוט כדי להגן על זכויותיה.

אם לא תצליח לגייס סיוע כספי ייתכן שתיאלץ להיכנע לתכתיבים של בעלה ולוותר מראש על זכויות כלכליות שמגיעות לה.

דרוש פתרון מעשי

לכאורה, במצב כמו זה, ההיגיון וההגינות מחייבים שבתי המשפט יתנו צו שמורה לבן הזוג להעביר לאשתו מחצית מהסכום שמשך ושייך גם לה. לכל הפחות היינו מצפים שיפסוק לה כבר בתחילת ההליך סכום נכבד על חשבון האיזון הרכושי כדי שלא תמצא את עצמה בעמדה נחותה ותוכל לנהל את ההליך המשפטי כפי שהוא יכול.

אלא שלמרבה הצער, ברוב המקרים בתי המשפט לא מקבלים בקשות מסוג זה ומעדיפים לברר את סוגיית חלוקת הרכוש כמקשה אחת בהליך שיכול לקחת גם שנים. ומה תעשה אותה אישה עד אז?

גם דמי מזונות זמניים שישקפו את המצב שהיה קיים לפני פרוץ הסכסוך לרוב לא ניתן לקבל, שכן בדרך כלל בתי המשפט פוסקים מזונות נמוכים ביותר המותירים ילדים ונשים בחרפת רעב ממש.

ברור שאם הצדדים משתכרים סכומים דומים הבעיה פחות אקוטית אבל במקרים של פערים משמעותיים בהכנסות מדובר לא פעם בטרגדיה.

והאמת תיאמר, לאישה שאינה עובדת או כזו שמשתכרת סכום זעום אין כמעט שום סיכוי לקבל מזונות עבור עצמה בבית המשפט, שם כמעט כל אישה נתפסת כבעלת פוטנציאל השתכרות כזה או אחר גם אם לא עבדה מימיה. 

לא ברור כיצד הצעת החוק תתמודד עם תופעה קשה זו, שכן צו משפטי שיחייב בנקים וחברות האשראי במסירת מידע לאישה הוא דבר שנעשה בשגרה ולא מביא לפתרון ממשי עבור נשים שאין להן ממה לחיות בתקופת ההליך.

כל עוד בתי המשפט שותקים – לא יהיה שינוי

כעורכי דין שמייצגים לקוחות נפגעים אנחנו יכולים לצעוק את צעקתם, לפנות לערכאות, להגיש בקשות ולבקש צווים. אבל כדי לעשות שינוי אמיתי ויסודי שימגר או אפילו יפחית את האלימות הכלכלית נדרשת התגייסות מלאה ואחידה של הרשות השופטת למען המטרה. במילים אחרות, מה שנפגעי ונפגעות האלימות הכלכלית באמת זקוקים לו היא התערבות אקטיבית, יד חזקה וזרוע נטויה.

נחזור לדוגמה שלנו: אם כבר בתחילת ההליכים בית המשפט היה מורה לבעל שהבריח נכסים להעביר לזוגתו מחצית מהכספים שמשך – היא הייתה יכולה להמשיך לקיים את עצמה בכבוד ולנהל את ההליך המשפטי כשווה בין שווים. אם בנוסף בית המשפט היה מטיל על הבעל הוצאות ראויות בגין המעשה החד-צדדי ייתכן שבעל הדין הבא  – גבר או אישה – יחשוב פעמיים אם להעלים כספים באופן חד-צדדי.

לסיכום, יש בידי בתי המשפט את הכלים למיגור התופעה הפסולה של אלימות כלכלית אם רק ירצו להפעיל אותם. כל עוד בתי המשפט שותקים לא יתרחש כל שינוי, עם חוק או בלעדיו.

* עו"ד אורלי מנע-שני עוסקת בדיני משפחה וירושה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין