כחלק מהליכי הגירושים האישה רכשה את חלקו של הבעל בדירה כדי לא לפגוע ברווחת הילדים. נקבע כי בנסיבות אלה האב צריך להשתתף בעלויות המחיה שלהם
בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור על פסק דין שפטר אב מתשלום דמי מדור לגרושתו, מהסיבה שילדיהם גרים בדירה ששייכת לאישה. בערעור נקבע שרכישת הדירה על ידי האישה נעשתה מתוך חשיבה על צרכי הילדים ורווחתם, ולא רק ממניע כלכלי, ובמצב כזה אין לפטור את האב מחובתו ההלכתית לשאת בעלות מגורי ילדיו.
הצדדים התחתנו לפני 20 שנה ובמהלך נישואיהם הביאו לעולם שלושה ילדים. לפני כ-3 שנים הם התגרשו וכחלק מהליכי הגירושים הוסכם ביניהם שהאישה תרכוש את חלקו של הבעל בדירה, ותגור בה עם ילדיהם.
בנסיבות אלה, בית הדין הרבני האזורי דחה את עתירת האם לחייב את האב בתשלום דמי מדור. נקבע שבמצב בו הילדים גרים בדירה בבעלות האם והיא לא משלמת שכירות, האב פטור מתשלום על מגורי הילדים. בית הדין האזורי ציין כי החזרי המשכנתה בהם נושאת האם מהווים תשלום להשבחת ההון שלה, והאב לא אמור לממן עבורה את רכישת הדירה.
בערעור שהגישה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, האם טענה שמצבה הכלכלי קשה בעוד שמצבו הכלכלי של המשיב טוב.
שתי תכליות למשכנתה
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב מיכאל עמוס שדנו בתיק, העירו כי מצב כלכלי עשוי אולי להשפיע על שיעור החיוב, אך ראשית יש לקבוע האם האב חייב בכלל בדמי מדור.
הם הוסיפו כי על פי ההלכה חיוב האב בתשלום מדור הוא כפי צרכי הילדים בלבד, להבדיל מחיוב מזונות אישה המושפע ממצבו הכלכלי בהתאם לכלל "עולה עימו ואינה יורדת".
במקרה זה, ציינו הדייניים, לתשלום המשכנתה על ידי המערערת יש שתי תכליות: שמירה על הונה, וסיפוק מדור לה ולילדיה. הם הסבירו כי חיוב האב נוגע רק לתכלית השניה.
כדי להדגים, תיארו הדיינים מצב בו המערערת משכירה את הדירה שבבעלותה ושוכרת דירה אחרת לה ולילדיה. לדבריהם, ברור שבמצב כזה המשיב היה חייב להשתתף בדמי השכירות. הם נימקו כי מבחינה רעיונית אין שוני בין המקרים, וגם במצב הנוכחי האם לא מחויבת בהלכה לתת לילדיה לגור אצלה "חינם אין כסף", וזכותה לדרוש מהאב להשתתף בעלויות.
הדיינים גם התרשמו כי בחירתה של האישה לרכוש דירה גדולה – שפיזית וכלכלית קשה יותר לתחזק – נעשתה רק למען ילדיה, אחרת הייתה בוחרת לגור בדירה קטנה ונוחה יותר עבורה. במצב זה, הסבירו, אין לקבוע שעליה לתת לילדים לגור אצלה מדין "זה נהנה וזה לא חסר", שכן האישה "חסרה" – כלומר רכשה דירה שפחות מתאימה לה, למען הילדים.
לפיכך בית הדין קיבל את הערעור וקבע כי על האב לשלם דמי מדור בשיעור 40% מדמי שכירות של דירה ממוצעת בת ארבעה חדרים באותו אזור.
- ב"כ המערערת: עו"ד ליאן קהת ועו"ד גילור ידידיה נחום
- ב"כ המשיב: עו"ד עמנואל שרעבי
עו"ד אלה שינפלד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין