לאחר הגירושים האם עברה עם בנם של הזוג לבית הוריה בדרום. האב, שנותר לגור בצפון הארץ, הגיש נגדה תביעה בניסיון לבטל את המהלך. תביעתו נדחתה אך נקבע שגם האם תישא בנטל ההסעות.
בני הזוג נישאו ב-2011 והביאו לעולם ילד. זמן קצר לאחר מכן היחסים ביניהם עלו על שרטון ובשנת 2013 הם התגרשו. לאחר הגירושים עברה האם עם הילד מהצפון לדרום ללא הסכמת האב. בית המשפט למשפחה מתח עליה ביקורת אך אישר את המעבר. לאחרונה נדחה ערעור שהגיש האב במחוזי.
בתביעה עתר האב להעברת המשמורת אליו. לחילופין הוא ביקש שבית המשפט יורה לאם לעבור לגור עם הילד במרחק שלא יעלה על 25 ק״מ מביתו.
לדבריו, מעבר האם לדרום היה פתאומי ונעשה ללא תיאום עמו, ללא הסכמתו ומבלי שהיא קיבלה רשות מבית המשפט כנדרש. הוא הסביר שבכל חייהם המשותפים גרו הצדדים באזור הצפון וכך גם היה בחצי השנה הראשונה שלאחר הגירושים.
לטענתו, מעבר האם לדרום ״הפך״ לחלוטין את חייו ואת חיי הילד ויצר נתק חריף ביניהם. האב ציין שמאחר שמרכז חייו ועבודתו בצפון, הוא לא יכול לעמוד בקיום זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושים שכן הנסיעה לדרום אורכת כשלוש שעות לכל כיוון.
האם טענה מנגד שהאב ממילא מגיע לאזור במסגרת עבודתו אחת לשבוע. היא הוסיפה שהילד גר רוב חייו בדרום והחזרה לשם לא נעשתה על דעת עצמה אלא בידיעתו והסכמתו של האב.
עוד לטענתה, האב יכול היה להגביל את מקום מגוריה במסגרת הסכם הגירושים אך הוא לא עשה זאת. היא ציינה שהמעבר לבית הוריה נבע מרצונה להיעזר בהם כדי להגשים את עצמה, לעבוד וללמוד.
בית המשפט למשפחה בחיפה קבע ב-2016 שהמשמורת תישאר בידי האם. הוא הביע את מורת רוחו מהתנהלותה אך בסופו של דבר אישר את העתקת מקום מגוריו של הילד לדרום. בית המשפט קבע זמני שהות חדשים שבמסגרתם ייקח האב את בנו לצפון בשני סופי שבוע בחודש.
על החלטה זו ערער האב בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. הוא טען שאישור מעבר הקטין נעשה תוך התעלמות מטובת הילד, שהמצב מרחיק אותו מאביו.
״מעשה עשוי״
השופט סארי ג׳יוסי דחה את הערעור. הוא ציין שהחלטת בית המשפט למשפחה התקבלה בהתאם להלכה המשפטית של ״המעשה העשוי״. לפי ההלכה, על בית המשפט להכריע מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הילד במצב שנוצר אחרי מעבר האם למקום מגוריה החדש. זאת, מבלי להתמקד בהתנהגות האם או בצידוק למעבר.
במקרה זה התברר שהסתגלותו של הילד לדרום הייתה טובה והוא מפותח בהתאם לגילו ובעל תפקוד תקין. כמו כן, ניכר שהאם לא מתכוונת לחבל בקשר שבין האב לבנו.
השופט הוסיף שבאופן בלתי נמנע כשהתא המשפחתי מתפרק ואחד ההורים מבקש לעבור למקום מגורים מרוחק ההחלטה גורמת לקשיים הן להורים והן לילדים. לדבריו, גם אם ככלל עדיף לילד שהוריו יגורו בסמיכות זה לזו, לא ניתן לכפות עליהם אחרי הפרידה להמשיך לקשור את גורלם האחד בשני.
עם זאת, השופט התערב בחלוקת נטל ההסעות וקבע כי פעמיים בחודש האם תהיה אחראית להביא את הילד מהדרום לתל אביב, משם יאסוף אותו האב למפגשי סוף השבוע.
השופטים חננאל שרעבי ועפרה ורבנר הצטרפו לפסק הדין.
לפסק הדין בעמ"ש 1438-01-17
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יוסי גרצ'יקוב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין