ביהמ״ש חייב אדם לשלם לגרושתו מזונות רטרואקטיביים בסך של 15,500 שקל לחודש. בפסק הדין נכתב כי היא הסתמכה בצדק על כך שהוא נשא בכל הוצאותיה הגבוהות במהלך נישואיהם.
בני זוג נישאו ב-2001 ונפרדו ב-2009. רק ב-2018 הם התגרשו רשמית. האישה הגישה תביעת מזונות על סך 56,000 שקל לחודש. בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל את התביעה חלקית וחייב את הבעל לשלם לה מזונות בסך 15,500 שקל לחודש, עד לחודש מרץ 2017.
בזמן נישואיהם האיש היה בן 53 והאישה בת 39. לשניהם היו אלה נישואים שניים, כשלכל אחד ילדים מנישואיו הראשונים. השניים לא הביאו לעולם ילדים משותפים.
לאחר שמונה שנות נישואין פרץ ביניהם משבר והם נפרדו. מאז הם מנהלים זה מול זו הליכים משפטיים שונים.
האיש הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בדצמבר 2009. בתגובה הגישה האישה תביעה למזונות בה דרשה 56,900 שקל לחודש.
בפסק דין מ-2011 חייב בית הדין הרבני בירושלים את האיש לשלם לאישה מזונות חודשיים זמניים בסך 7,500 שקל לחודש ובנוסף את כל הוצאות הבית המשותף, כולל המשכנתא.
ב-2014 הגישה האישה לבית המשפט למשפחה תביעה לחלוקת הרכוש ולמזונות. היא דרשה מזונות בסכום של 51,450 שקל לחודש, ללא הוצאות החזקת הבית.
בכתב ההגנה כפר האיש בזכותה של האישה לקבל מזונות. הוא הדגיש כי האישה משכילה, מוכשרת, בריאה, בעלת ניסיון בתחומה ויכולה לממן את הוצאותיה בעצמה.
האישה השיבה כי בני הזוג חיו ברמה של האלפיון העליון והיו להם הוצאות של 131,000 שקל לחודש. רמת החיים הגבוהה שלהם כללה וילת פאר בת 3 קומות, שלוש מכוניות, נסיעות לחו״ל וחופשות בארץ, מסעדות שף, מותקים ואביזרי אופנה יוקרתיים. היא ציינה כי בטיול באיטליה רכשה מגפיים בשווי 10,000 אירו וסך רכישותיה ליום אחד הסתכמו ב-22,000 שקל.
האישה הדגישה כי בעקבות הפרידה וההליכים המשפטיים המרובים בין הצדדים היא הפכה לשבר כלי, איבדה את מקור פרנסתה, ומקור ההכנסה היחיד שלה הם דמי המזונות.
להגן על עצמה כלכלית
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופט נמרוד פלקס, ציין כי יש ממש בטענות האישה שהיא הסתמכה על האיש למימון ולסיפוק צרכיה כשהייתה נשואה לו. עם זאת, אין הוכחה שהאיש הכריח אותה לעזוב את הקריירה שלה לטובת נישואיהם. הוא הוסיף כי קשה אף לקבל את טענות האישה לפיהן במשך עשור שלם שחלף מאז הפרידה לא הצליחה למצוא תעסוקה לפרנסתה.
״ניתן להבין את רצון וחששות האישה ורצונה להגן על עצמה מבחינה כלכלית. מערכת היחסים בין הצדדים הייתה כזו שהאיש מימן בפועל את רוב צרכי האישה״, כתב. ואולם, אם חשש זה היה מוצדק בסמוך לגירושין, בשלב מסוים מניעיה של האישה ורצונה להמשיך ״ולהתפרנס״ מהאיש הפכו להיות חסרי תום לב.
השופט קבע עוד כי יש לפרש את החלטת בית הדין הרבני כמטילה על האיש חבות במזונות של 15,500 שקל לחודש (הוצאות אישיות והוצאות אחזקת הבית) וכי זהו הסכום הסופי שעל האיש לשלם לנוכח הראיות בדבר רמת החיים של בני הזוג בפועל ויכולתה של האישה לפרנס את עצמה.
האיש חויב לשלם לאישה סכום זה החל ממועד פסק הדין של בית הדין הרבני (יוני 2011) ועד לחודש מרץ 2017.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ האיש: עו"ד יעקב בן מלך
- ב״כ האישה: עו"ד רומי קנבל
עו"ד סמדר קשת בר-און
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין