חברת המחשוב שהפסידה במכרז עתרה לבימ"ש לבטלו ולהוציא צו מניעה שיאסור על הוצאת אספקת השירותים מידיה, כיוון שלטענתה המכרז נוהל בחוסר שוויון תוך הטיית תוצאותיו. ביהמ"ש נעתר לבקשתה על אף התנגדות העירייה.
על פי העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בדצמבר 2016, עיריית קרית ים פרסמה מכרז לבחירת חברה שתספק לה שירותי מחשוב ותחזוקת מערכות מידע.
במסגרת המכרז נקבעו קריטריונים של מחיר ואיכות. בין היתר, נקבע כי דירוג האיכות יעשה על ידי צוות מקצועי שיעניק ניקוד למועמדים, בין היתר, בהתאם לתוצאות סקר שביעות רצון שיערוך לשלושה לקוחות של כל אחד מהמועמדים שיתבקשו לדרג את השירות מ-1 ל-5.
לטענת העותרת, לקוח של אחת המועמדות, שלבסוף זכתה במכרז, העניק לה ניקוד 0 (ציון שלא קיים במדרג) תוך ציון חוסר שביעות רצון משירותיה. אלא שהוועדה – שידעה את זהות המועמדת המדוברת – החליטה לפסול את המלצתו ולפנות ללקוח אחר במקומו, וזאת במקום להמיר את ה-0 לציון המינמאלי בדירוג – 1.
בנוסף, העותרת טענה כי הוועדה החליטה לשנות בדיעבד את תנאי המכרז ולתשאל חמישה לקוחות במקום שלושה ככתוב בתנאי המכרז, ורמזה לכך שהוועדה הטתה בחוסר תום לב את תוצאות המכרז.
לטענת העותרת, התנהלות זו של הוועד גרמה לכך שהציון המשוקלל שלה בדירוג האיכות יהיה נמוך יותר מאשר של המועמדת שזכתה לבסוף, ולמעשה הביאה להפסדה במכרז. כן היא טענה כי התנהלות זו פוגעת בעיקרון השוויון שהוא עיקרון בסיסי במכרזים.
העירייה והחברה הזוכה טענו מנגד כי הכרעת ועדת המכרזים התקבלה בתום לב ובסבירות, כולל ההחלטה להחליף את הלקוח שלא דירג לפי המדרג, ולפיכך אין מקום להתערב בשיקול דעתה.
כן היא טענה כי ההחלטה להרחיב את הסקר נועדה להשיג תמונת מצב מדויקת יותר, והייתה מותרת על פי תנאי המכרז המאפשרים לוועדה לקבל כל מידע נוסף לצורך החלטתה. מכל מקום, לטענתה הרחבת הסקר ממילא לא השפיעה על תוצאות המכרז.
אולם בניגוד לעמדת השתיים, השופטת ברכה בר-זיו סברה כי יש לקבל את העתירה.
בית שמאי
השופטת הטילה ספק האם תנאי המכרז איפשרו לשנות את מספר הממליצים בדיעבד וציינה כי לו היה זה הפגם היחידי ייתכן שלא היה מקום לבטל את המכרז בעטיו. אלא שלהתנהלות זאת לוותה ההחלטה להתעלם מהלקוח שניקד 0 – ובעניין זה עמדת השופטת הייתה יותר נחרצת.
לדברי השופטת, הוועדה הייתה צריכה לפחות לשקול אם להמיר את הציון שנתן בציון המינמלי 1, במיוחד לאור העובדה שידעה את זהות החברה שדורגה, ולנוכח העובדה שההחלטה כיצד לנהוג במצב זה היא בעלת השלכות מכריעות על תוצאות המכרז.
עם זאת, השופטת לא קיבלה את הטענה להטייה מכוונת של תוצאות המכרז אך ציינה כי גם פגיעה בתום לב בעיקרון השוויון יכולה להביא לפסילת מכרז, שכן לשיטתה מדובר בעקרון מרכזי המחייב אימוץ גישת "בית שמאי" בנוגע לפרשנות תנאי המכרז. בהתאם לכך השופטת החליטה לבטל את המכרז כאמור.
- ב"כ העותרת: עו"ד רונן ברק
- ב"כ המשיבים: עו"ד דגן קורש, עו"ד אייל כץ ועו"ד עודד מהצרי
* עו"ד גל הררי עוסק בדיני מכרזים והתקשרויות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.