"איך תסתדרי עם הנכות?" – ישראכרט תפצה עובדת עם מוגבלות

העובדת הועסקה כנציגת שירות לקוחות במשך כחמש שנים עד שפוטרה. בית הדין לעבודה קבע שהפיטורים היו כדין אך החברה כשלה בקליטתה ובהעסקתה של התובעת בכל הנוגע לביצוע ההתאמות הנדרשות

השופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה לאחרונה חלקית תביעה שהגישה עובדת לשעבר בקבוצת ישראכרט. בפסק הדין נקבע כי החברה לא פעלה על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בעת העסקתה של התובעת, הסובלת משיתוק בגפיים התחתונות. בין היתר היא נאלצה להמתין לסיוע של עובדים אחרים כדי לעלות מהחנייה ולצאת לשירותים. הפיצוי: 101,000 שקל.

התובעת, נכה בשיעור 100%, עבדה בקבוצת ישראכרט כנציגת שירות במחלקת מוקדים עסקיים, בין השנים 2015-2019.

לדבריה, בשנת 2018, הגישה את מועמדותה למכרז לתפקיד בכיר יותר, תפקיד אשר יכולה הייתה לעשות בקלות בשל הידע והניסיון שצברה. התובעת סיפרה שהיא זוכרת את המילים הקשות שאמרה לה ראש הצוות והמנהלת הישירה: "איך תסתדרי בתפקיד הזה עם הנכות שלך? צריכה להתנייד ...".

התובעת הבהירה שהיא נוהגת ברכב באופן עצמאי לחלוטין, חרף נכותה. היא ציינה שהמנהלת לא חסכה ממנה את סלידתה ממנה ומהמראה שלה בשל נכותה. לטענתה, היא הופלתה לרעה בשל מוגבלותה ולא קיבלה את התפקיד רק בגלל זה. 

ספטמבר 2019 נמסר לה מכתב פיטורים ומאז היא אינה עובדת ומתקשה בחיפוש עבודה.  בתביעה נטען כי העובדת פוטרה בשל נכותה הפיזית בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

הנתבעת טענה מנגד כי התובעת פוטרה כי הפרה נהלים של החברה בכל הנוגע למתן מענה לשיחות. לטענתה, התובעת נהגה להחזיק שיחות עם לקוחות ב"החזק" לצורך קיום שיחות אישיות בנייד או לשם התעסקות בענייניה האישיים או נשארה ממושכות על קו הטלפון עם לקוחות במטרה שלא להיות זמינה לקבלת שיחות נכנסות אחרות.

מסע חתחתים

סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת אריאלה גילצר-כץ, קבעה שהנתבעת לא פעלה כדין כלפי התובעת בכל הנוגע ביחס לאנשים עם מוגבלות. "התובעת חוותה סבל נפשי ופיזי בעבודתה אצל הנתבעת", כתבה.

השופטת הבהירה שעל המעסיק, בוודאי מעסיק שהיא חברה ציבורית, למנות נציג קבוע מתחלף שילווה את התובעת כאשר היא נזקקת לעזרה, וזה חלק מהנגישות והתאמה הנדרשת להעסקת אנשים עם מוגבלות.

"לנתבעת אין בכלל הבנה באשר להעסקה של אנשים עם מוגבלות ומעולם לא נוהלה שיחה עם התובעת באשר לצרכיה", הדגישה השופטת.

היא הוסיפה שלהתרשמותה התובעת עברה מסע חתחתים ביום עבודתה אצל הנתבעת. כשהייתה צריכה לשירותים הייתה מהססת אם לצאת או לא בשל הטרחה שגרמה לחבריה לעבודה ובגלל מסך הממתינים לשיחה עם מוקדנית שלא אפשר את יציאתה ויציאת עובד נוסף שיעזור לה. בדומה, כשהייתה צריכה ללכת הביתה נאלצה התובעת לבדוק את כמות הממתינים על הקו כדי שתוכל להיעזר בעמית לעבודה על מנת שיסייע לה לרדת לרכב בחניון.

השופטת ציינה כי להתרשמותה התובעת הייתה לנטל על הנתבעת אשר פגעה בכבודה על רקע מוגבלותה. 

בנסיבות אלה פסקה השופטת לתובעת פיצוי של 50,000 שקל על עוגמת הנפש, ו-25,000 שקל עקב תגובתה המבזה של המנהלת של התובעת לאחר שביקשה קידום. 5,000 שקל נוספים נפסקו לתובעת מאחר שלאחר השימוע הנתבעת לא הציעה לה עבודה חלופית. 

עוד כתבה השופטת כי התובעת הצטיינה בעבודתה ואף חנכה נציגים אחרים. עם זאת, היא קבעה שפיטוריה היו ענייניים בשל ליקויים בתפקודה. 

בנוסף לפיצוי, הנתבעת חויבה לשלם לתובעת גם שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל והוצאות בסך 1,000 שקל. 

•  ב"כ התובעת: עו"ד גלית שמש פאוקר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ברק גבעוני

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין