ארגון נתיב לא האמין שהסב היהודי של העותר היה האב הביולוגי של אמו למרות מארג מסמכים שלם שתמך בטענתו. השופט קבע כי החלטת הסירוב לא הייתה סבירה
עתירה של אזרח רוסיה בן 50 נגד ארגון "נתיב" במשרד ראש הממשלה עקב דחיית בקשתו לקבלת מעמד מכוח חוק השבות כנכד לסב יהודי, התקבלה לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. השופט דוד גדעוני דחה את טענת הארגון שהעותר לא הוכיח באופן "חד-משמעי" שסבו היה אביה הביולוגי של אמו, וקבע כי מדובר בהחלטה פגומה ולא סבירה שמתעלמת ממארג שלם של מסמכים שתומכים בזכאות לאזרחות ישראלית.
לפני כ-3 שנים דחה "נתיב" (ארגון מטעם משרד ראש הממשלה שאחראי על העלאת יהודי ברית המועצות לשעבר ארצה) את בקשת העותר בהודעת דוא"ל סתמית. בעתירה שהגיש בעקבות זאת הוא הבין שהבעיה הייתה שסבו התחתן עם סבתו 4 שנים לאחר שאמו נולדה, ורק אז התווסף שמו המלא לתעודת הלידה שלה. עניין זה עורר חשד שזהו לא סבו הביולוגי.
העותר הסביר כי סבו לא נרשם בתעודה הראשונה מאחר שבאותה תקופה היה עדיין נשוי לאשתו הראשונה, ושמו התווסף מיד אחרי שהתגרש והתחתן עם סבתו. מסמכים רבים שהציג לתמיכה בגרסתו עדיין לא סיפקו את הארגון והוא ביקש הוכחה למגורים משותפים של הסבא והסבתא בסמוך ללידת האם.
לאחר שבית המשפט ציין בפני הארגון שעמדתו בעייתית לנוכח המסמכים של העותר, ביקש הארגון לבחון את הבקשה בשנית, והעתירה נמחקה. אלא שבשנה שעברה הבקשה נדחתה שוב משום שלעמדת הארגון המסמכים לא מהווים הוכחה "חד משמעית" לכך שמדובר בסב ביולוגי. הפעם, עתירה שהגיש העותר נגד ההחלטה התקבלה.
אין חשד מבוסס
השופט דוד גבעוני קבע כי המסמכים שהציג העותר – בהם תיעוד רשמי של רשויות ברית המועצות לשעבר – מספיקים כדי לקבוע שהוא זכאי למעמד לפי חוק השבות.
כך למשל, השופט ציין כי ברישום הלידה הראשון של האם אמנם לא הופיע שם האב המלא אבל שמו הפרטי כן נרשם – והוא זהה לשם סבו של העותר. כמו כן, שמו המלא של הסב צוין כמי שהודיע על הלידה לרשות האוכלוסין והכתובת של המודיע זהה לכתובת של היולדת (הסבתא). כלומר, העותר כן הוכיח שסבו וסבתו גרו יחד בסמוך ללידה.
השופט הוסיף כי תעודת הלידה המתוקנת של אם העותר ותולדות חייו של הסב בתיקו האישי בצבא ברית המועצות לשעבר העלו כי אכן – בעת לידתה היה הסב נשוי לאישה אחרת. כ-5 שנים לאחר מכן הוא התגרש ממנה ותוך כשבועיים נישא לסבתו של העותר. זמן קצר לאחר מכן רישום הלידה של האם תוקן ושמו המלא התווסף כאביה.
השופט לא הבין מדוע הארגון לא סבור שהמסמכים האלה מספיקים כדי לתמוך בטענה שהסב היה האב הביולוגי של האם, תוך שציין כי גם רישום של אדם מלכתחילה כאב של ילד לא מוכיח באופן "חד-משמעי" שזהו אביו הביולוגי.
בסיכומו של עניין קבע השופט כי החלטת הארגון ניתנה תוך התעלמות מהתמונה הכוללת שעלתה מהמסמכים וללא כל חשד מבוסס להיעדר זכאות. מכאן, שהיא לא סבירה ונפל בה פגם שמצדיק התערבות.
משכך, השופט קיבל את העתירה והורה להעניק לעותר מעמד מכוח חוק שבות כנכד של יהודי. הארגון חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15,000 שקלים.
- לא צוינו בפסק הדין שמות עורכי דין מייצגים
* עו"ד מיטל שוורצברג-חזן עוסקת בתחום אשרות ואזרחות בישראל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין