צ'רדין נ' משרד ראש הממשלה/נתיב

עניינה של העתירה שלפניי בהחלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לקבלת מעמד מכוח חוק השבות, התש"י-1950.

רקע כללי וההליכים

1. העותר הוא אזרח רוסיה יליד 1972. העותר הוא בנה של סבטלנה מיאנץ, שנולדה בליטא בשנת 1945 (אמו של העותר). אמהּ של אמו של העותר, לידיה קוקושקין (סבתו של העותר) היתה נשואה ללב מיאנץ (לב מיאנץ). בהליך שלפניי לא היתה מחלוקת כי לב מיאנץ היה יהודי.

    

2. טענת העותר היא כי לב מיאנץ הוא סבו, אביה של אמו, ומשכך העותר עצמו הוא זכאי שבות. עמדת המשיב היא כי העותר לא הציג הוכחות "חד משמעיות" לכך שלב מיאנץ היה אביה הביולוגי של אמו של העותר. זאת, משום שלב מיאנץ נישא לסבתו של העותר רק בשנת 1949, היינו מספר שנים אחרי לידת אמו של העותר, שרק אז עודכנו בתעודה הרלבנטית פרטיו כאביה של אֵם העותר. העותר הסביר כי הרישום נעשה אך באותה עת משום שאמו נולדה ללב מיאנץ ולסבתו מחוץ לנישואין ובעת שנולדה היה לב מיאנץ נשוי לאשה אחרת. עם זאת טען כי יש במסמכים שהציג כדי להוכיח במידה הנדרשת כי לב מיאנץ היה אביה של אמו.

    

3. לב המחלוקת הוא האם עלה בידי העותר להניח תשתית מספקת לכך שלב מיאנץ – הסב הנטען – היה אביה הביולוגי של אמו.

    

4. העותר הציג במהלך בחינת בקשתו מסמכים שונים לתמיכה בטענותיו. בכלל זה הציג רישומי לידה שנעשו בקשר ללידת אמו; מכתב רשמי מטעם רשויות מרשם האוכלוסין בליטא ביחס לרישום הלידה של האֵם; מסמכים רשמיים ממרשם האוכלוסין באוקראינה ביחס לגירושין של לב מיאנץ מאשתו הראשונה ולנישואיו סמוך לאחר מכן לסבתו של העותר; תעודת לידה חוזרת שהונפקה לאמו של העותר לאחר נישואים אלה; וכן צילום תולדות חיים של לב מיאנץ מתוך תיקו האישי בצבא ברית המועצות.

    

5. בקשתו של העותר נבחנה על ידי נציגי המשיב ובהמשך על ידי מטה המשיב בירושלים. לכתחילה נדחתה בקשתו של העותר באורח לקוני בהודעות דוא"ל ובלא הנמקה או פירוט של ממש (למשל הודעות דוא"ל מימים 5.12.19, 23.2.20, נספחים ע/8 ו-ע/10 לעתירה).